ע"פ 6315/13

תקציר

ערכאת הערעור לא תתערב בחומרת עונש שהטיל בית משפט קמא, אלא במקרים חריגים. זה לא אחד מאותם מקרים חריגים. בית המשפט מוצא כי גזר הדין הולם ומשקף את חומרת העבירות. הנאשם פיתה קטין צעיר להיכנס לרכבו בתואנות שווא ולאחר מכן ניצל את תמימותו ופגיעותו של המתלונן לאחר שנרדם עקב שכרות, לביצוע מעשים מיניים מרובים בניגוד לרצונו. המעשים היו חמורים וגרמו נזק משמעותי לקורבן. בית המשפט קבע באופן עקבי כי ענישה מחמירה היא המענה הראוי לעבירות מין בקטינים, על מנת להרתיע עבריינים פוטנציאליים ולהכיר בפגיעה העמוקה שנגרמה לקורבנות. נסיבותיו של מקרה זה חמורות ועונשו של בית משפט קמא, שהוטל גם במקרה קודם דומה, מוצדק. עוד קובעת ערכאת הערעור כי בית משפט קמא נתן דעתו הראויה לנסיבות מקלות הנוגעות לחייו האישיים של הנאשם, וכי אין בטיעוניו ביחס לנסיבות אלה משקל מספיק כדי להפחית עוד יותר את העונש. לבסוף, בית המשפט דוחה את טענת הנאשם בדבר היותו נשא HIV, אשר לטענתו לא היה צריך להיחשב כגורם מחמיר משום שלא היה מודע לכך בעת ביצוע העבירות. הנאשם לא הביא כל ראיה לאי מודעותו הנטענת, וממילא טענה זו לא הועלתה במישור המשפט. ככלל, הערעור נדחה, והעונש שהטיל בית משפט קמא יעמוד בעינו.