ב"ל 1241/01

תקציר

התובעת, מורה בגמלאות שיצאה לפנסיה מוקדמת בשל בעיות בריאותיות, הגישה תחילה בקשה לקצבת נכות כללית בשנת 1995 אך נדחתה משום שלא עמדה ברף הרפואי. היא פנתה שוב בשנת 1999 עקב הידרדרות במצבה. המחלוקת היא האם יש לסווג אותה כ"עקרת בית" או "נכה" כאשר בקשתה נבחנה בשנת 2000. על בית המשפט להחליט אם יש לראות את מועד הבקשה הראשונית או את מועד הבקשה לדיון מחודש כ"מועד הגשת התביעה". לטענת התובעת, יש לנצל את המועד המוקדם יותר, אשר יסווג אותה כ"נכה" ויזכה אותה בקצבה מאחר ועבדה למעלה מ-12 חודשים ב-48 החודשים שקדמו לכך. בינתיים, הנתבעת עומדת על כך שהמועד המאוחר הוא הנכון, מה שיסווג אותה כ"עקרת בית" וידחה את תביעתה משום שדרגת הנכות שלה נמוכה מ-50% הנדרשים. בית המשפט מצדד בנתבעת וקובע כי מעמדה של התובעת צריך להיקבע לפי מועד הבקשה המחודשת וכי הבקשה הקודמת אינה מזכה אותה בסיווג "נכה" קבוע. מאחר שלא עבדה ב-48 החודשים האחרונים ודרגת הנכות שלה הוערכה מתחת ל-50%, היא אינה זכאית לקצבה. לפיכך, בית המשפט דוחה את התביעה וקובע כי החלטת הנתבע לדחות את התביעה הייתה מוצדקת.