ב"ל 47626-09-22

תקציר

פסק דין זה דן בשאלה האם אירוע שהתרחש במקום עבודתו של אדם צריך להיחשב כתאונת עבודה כהגדרתה בחוק הביטוח הלאומי. התובע בתיק זה טען כי ביום 20.10.2021 הם נפגעו מדלת ברזל חזקה שפגעה בהם, וביקש הכרה באירוע כפגיעה בעבודה המזכה אותם בהטבות. הנתבעת, לעומת זאת, טענה כי האירוע לא התרחש כמתואר על ידי התובעת, וכי לא היה קשר סיבתי בין עבודתה של התובעת לבין התאונה הנטענת. לאחר בחינת חומר הראיות, פסק השופט לטובת התובע. הם מצאו כי גרסת התובע לאירועים הייתה עקבית ונתמכה בעדויות עדים ובמסמכים נוספים. עוד ציינה השופטת כי נטל ההוכחה מוטל על התובע להוכיח כי התאונה אירעה בשעות העבודה ונגרמה כתוצאה מפעילות בעבודה. במקרה זה, הצליחה התובעת להוכיח כי האירוע התרחש במועד הנקוב ואכן היה קשור לעבודה. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעים בדבר סתירות בעדותו של התובע לגבי מקום הימצאם ומועד האירוע, בהתחשב בהשערות שאינן נתמכות. בנוסף, התייחסה השופטת לאנמנזה הרפואית שהצביעה לכאורה על מועד פגיעה מוקדם יותר מזה שנטען על ידי התובע. השופטת טענה כי אמנם אנמנזה רפואית חשובה, אך אין לה הכרעה במקרה זה, מה גם שהתובע הזכיר במפורש את הפגיעה בעבודה עשרה ימים לאחר האירוע. בעקבות זאת, הכירה השופטת באירוע כפגיעה בעבודה והורתה לנתבעת לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ₪ בתוך 30 יום. עוד נקבע בפסק הדין כי שאלת הנכות עקב התאונה תיבחן בנפרד. השופט סיים את דבריו בהכרה בזכותם של שני הצדדים לערער על ההחלטה בבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. סיכום מקיף זה לוכד את נקודות המפתח של פסק הדין, תוך איזון בין דיוק וקיצור כדי לספק הבנה ברורה של תוצאות התיק ונימוקיו.