דב"ע נו/45 - 3

תקציר

התיק סובב סביב ערעור שהגיש עובד לשעבר על החלטת בית הדין האזורי בחיפה, שדחה את תביעתו לתשלומי שכר שונים ממעסיקו בשל התיישנות. בית הדין הארצי לעבודה נדרש להכריע האם החלטת בית הדין האזורי יכולה לעמוד, במיוחד נוכח חוסר הנמקתה, ואם אי ידיעת המערערת בשפה העברית יכולה להיחשב כסיבה מוצדקת לעצור את תקופת ההתיישנות. בית המשפט קבע כי אמנם לבית הדין האזורי לא היו הנמקות מספיקות, אך אין זו סיבה מספקת לבטל את החלטתו. בנוסף, קבע בית המשפט כי אי יכולתו של המערער קרוא וכתוב בעברית אינה מהווה סיבה מוצדקת לדחיית מועד ההתיישנות, שכן העובדות המהוות את עילת התביעה לא היו ידועות לו. תלושי המשכורת והדוחות השנתיים שקיבל תיארו את כל המידע הדרוש, וחוסר יכולתו לקרוא אותם לא היה מצב שאינו בשליטתו. יתר על כן, ניתן היה לצפות באופן סביר מעובד במצב כזה לבקש הסבר מהמעסיק שלו או מגורמים רלוונטיים אחרים. מאחר שהמערערת לא עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות, דחה בית המשפט את הערעור והורה למערערת לשלם למשיבים 3,500 ₪ בתוספת הוצאות מע"מ.