ע"פ 192/79

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור שהגישה מדינת ישראל על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתיק העלמות מס בו היו מעורבים חברת שו"ת בע"מ, חברה פרטית המתמחה בייצור והתקנת לוחות בקרה חשמליים, וארבעה ממנהליה . בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשמים מהאישום הראשון הנוגע להשמטת הכנסות בדו"ח המס של החברה משנת 1972, אך הרשיע אותם בהנהלת חשבונות כוזבת ושימוש במרמה לפי האישום השני. המדינה ערערה על הזיכוי באישום הראשון, ואילו הנאשמים ערערו על הרשעתם באישום השני. האישום הראשון נגע להערכת חסר של מלאי החברה ועבודות המתבצעות, שהביאו להשמטה משמעותית של הכנסות. בית המשפט המחוזי מצא ספק סביר באשר לשיטות הערכת השווי בהן נקטו הנאשמים, שהובילו לזיכויים. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית המשפט המחוזי, והדגישה כי הבדלים בשיטות הערכת השווי אינם מצדיקים הרשעה פלילית, במיוחד כאשר השיטה בה נקטו הנאשמים לא הייתה בלתי סבירה. האישום השני נגע לרישום כוזב של הוצאות בפנקסי החשבונות של החברה. הנתבעים רשמו הוצאות אישיות שונות, לרבות מתנות לשותפים עסקיים והוצאות נסיעה, כהוצאות עסקיות לגיטימיות. בית המשפט המחוזי הרשיע את הנאשמים, וקבע כי הרישומים הכוזבים נועדו להעלים מס. הנתבעים טענו כי ההוצאות נגרמו באמת ובתמים ונרשמו באופן שגוי עקב רשלנות, אך בית המשפט דחה טענה זו ואישר את ההרשעה. באשר לגזר הדין, טענה המדינה להחמרת הענישה, אך בית המשפט לערעורים אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, בהתחשב במעצרם של הנאשמים במהלך החקירה, במשפט הנרחב ובסכומים הקטנים יחסית הכרוכים בכך. בית המשפט ציין גם את משאביהן המוגבלים של רשויות המס והציע לתעדף את השימוש בכוח אדם לצורך אכיפת חוקי המס. לפיכך נדחו שני הערעורים, ופסקי הדין המקוריים נותרו בעינם.