עפ"ג 33170-01-17

תקציר

המשיב הורשע בהסעת שוהים בלתי חוקיים אל מעבר לגבול ישראל בשלוש הזדמנויות שונות, שנמשכו למעלה משנה. המספר הכולל של שוהים בלתי חוקיים שהובלו היה 12 אנשים. חלק מההובלות לוו בעבירות נוספות, בהן הפרעה לשוטר וחריגה ממספר הנוסעים המותר ברכב. המשיב הסיע את השוהים הבלתי חוקיים למטרות רווח כספי והמשיך לעשות כן בעודו ממתין לגזר הדין בתיק השני. גזר דינו של המשיב בערכאה נמוכה יותר התבסס על נסיבות מקלות, לרבות התקווה כי המשיב למד את הלקח, נישואיו הקרובים ועבודתו היציבה. עם זאת, ערכאת הערעור מצאה כי הערכאה הנמוכה יותר לא נתנה משקל מספיק לנסיבות המחמירות, לאשמתו של המשיב ולהתנהלותו במהלך ההליך המשפטי. בית המשפט הדגיש את חומרת העבירות, במיוחד לאור העובדה שהן בוצעו לשם רווח כספי, המהווה סיכון משמעותי לציבור ויוצר איום ביטחוני. מדיניות הענישה בעבירות מסוג זה כרוכה בדרך כלל בהטלת עונשי מאסר. לפיכך, קיבל בית הדין לעררים את הערעור והחמיר את העונש לעשרה חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר שריצו, ותקופת פסילה מותנית של תשעה חודשים. עוד נקבע בהחלטה כי העונשים בגין כל אחד מהאישומים היו צריכים להיות בקצה העליון של הקשת, וכי ההקלה שהפגינה הערכאה הנמוכה יותר לא הייתה מוצדקת.