עת"מ 10090-06-20

תקציר

נסוב סביב תכנית מקומית שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה (המשיבה מס' 1) הנוגעת לקריית התעשייה אשתאול, אשר ביקשה לשנות את חלוקת שטחי הבנייה בין מגרשים. העתירה, שהוגשה על ידי מדינת ישראל, ביקשה לבטל את החלטת הוועדה ולבטל את היתר הבנייה שהוצא לאחריה, בטענה כי ההחלטה אינה עולה בקנה אחד עם תוכניות תקפות ומעידה על נטייה וחוסר תום לב. המשיבים, לרבות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, בעל הזכויות בקרקע, ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים (המשיבה מס' 3) ואיקאה אשתאול (המשיבה מס' 4), טענו לניקיון ותום לב, ולשיהוי נטען מצד העותר. בית המשפט מצא כי התכנית המקומית שינתה ייעוד של שטח משמעותי משימוש תעשייתי לשימוש מסחרי, בניגוד להוראות תמ"א 30/1. עוד נקבע כי החלטת הוועדה המקומית נעדרה את אישור הוועדה המחוזית, כנדרש בחוק, למרות ניסיונות לתאם עמה. יו"ר הוועדה המחוזית הודיע כי התוכנית אינה טעונה את אישורו, אך לאחר מכן חזר בו והודיע על כך לוועדה המקומית 40 דקות לפני ישיבתם. בית המשפט פסק לטובת העותר, בקובעו כי החלטת הוועדה המקומית, יחד עם החלטת ועדת הערר והיתרי הבנייה, בטלים כולם. תוקפם של התכנית המקומית וההיתרים הוארך ב-90 יום כדי לאפשר דיאלוג מהותי בין הצדדים. המשיבים, לרבות המשיבים מס' 1, מס' 2 ומס' 4, חויבו לשלם את הוצאותיו של העותר, כל אחד מהם בעלות של 25,000 ₪ בתוך 30 יום.