ע"א 511/62

תקציר

פסק הדין עוסק במספר שאלות משפטיות השלובות זו בזו בנוגע לעריכת צוואה ומינוי אפוטרופוסים לאחר מותו של יחיאל נהרי. ראשית, השופטים מסכימים כי למערערת, קטי נהרי, יש זכות ערעור ללא רשות על החלטת בית המשפט המחוזי. עיקר הערעור נוגע לפרשנות צוואתו של יחיאל נהרי ולמינוי המשיבים, מנהלי הצוואה, כמנהלי עזבונו, לרבות מקרקעי מירי. השופטים קובעים כי אמנם לבית המשפט יש סמכות למנות מנהל עיזבון למקרקעין של מירי, אך הצוואה אינה חלה על רכוש מסוג זה. בנוסף, מדגישים השופטים כי מינוי מנהל עיזבון נתון לשיקול דעתו של בית המשפט ויש לעשות זאת רק במידת הצורך, מה שאין כן כאן. זאת ועוד, בשל חילוקי דעות בלתי ניתנים ליישוב בין עו"ד קטי נהרי לבין המשיבים, מינוי האחרונים כמנהלי עיזבון יוביל לסכסוך נוסף. שאלה משפטית נוספת נוגעת למינויים של המשיבים כאפוטרופוסים נוספים לרכוש בנותיה הקטינות של נהרי. השופטים מדגישים כי החוק מעניק להורה שנותר בחיים את הזכות לאפוטרופסות בלעדית, אלא אם קיימת סיבה מיוחדת למינוי אפוטרופוס נוסף. מאחר שהמשיבים לא הביאו כל ראיה משכנעת לכך, ובהתחשב במערכת היחסים העכורה בין המערער למשיבים, פוסקים השופטים שלא למנות את המשיבים כאפוטרופוסים נוספים. יתר על כן, השופטים מדגישים כי דעותיו של המנוח על יכולותיה של אשתו, הבאות לידי ביטוי בצוואה, אינן סיבה מוצדקת לפקפק בכשירותה כאם וכאפוטרופוס. לפיכך, הערעור מתקבל בחלקו, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי בעניין ביצוע הצוואה ומינוי המשיבים כמנהלי עיזבון מתקבל, בעוד פסק הדין בעניין מקרקעי מירי והאפוטרופסות מתבטל. בקשת המשיבים לאפוטרופסות נוספת נדחית, וניתן למערער צו ירושה. כל צד נושא בהוצאותיו בבית המשפט המחוזי, ואילו בערעור כל צד אחראי לשלם 3,000 ל"י מעיזבון המנוח במטלטלין ובמקרקעין.