ת"ע 47272-05-23

תקציר

בקשת המשיבה לדחיית הבקשה מבוססת על שתי טענות עיקריות: האחת, כי חל שיהוי בהגשת הבקשה, והשנייה, כי המבקשת הוכיחה במעשיה כי בית המשפט הישראלי הוא פורום ראוי לתיק, בכך שהגישה בקשות בישראל בעצמה. המבקש טען כי ניתן להעלות את טענת הפורום הפסול עד לשמיעת הראיות הראשונה, אך השופט חלק על כך וציין כי חריג זה חל רק על מקרים של סמכות ייחודית מחוץ למערכת בתי המשפט, מה שאין כן כאן. לפיכך קבעה השופטת כי הבקשה לדחייה על הסף הוגשה באיחור. עם זאת, השופטת בחנה גם לגופן של הטענות וקבעה כי המבקשת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הראוי. השופטת הדגישה כי המבקשת פנתה בעצמה למערכת המשפט הישראלית, וציינה כי ראתה בכך פורום מתאים. כמו כן נמתחה ביקורת על כך שהמבקש ניסה לנהל הליכים בישראל ובמקביל טען כי ישראל אינה הפורום המתאים. יתר על כן, השופטת ציינה כי המבקשת לא מסרה פרטים מספקים על נכסי העיזבון המצויים בדנמרק, ואף לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נטה באופן ברור ומשמעותי לטובת בית המשפט הדני. בסופו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי בית המשפט הישראלי הוא הפורום המתאים לתיק ודחתה את תביעתה של המבקשת, תוך שהיא מצווה עליה לשלם את הוצאות המשיב.