תלה"מ 1605-03-20

תקציר

לאחר פרידה ממושכת וקשה, במהלכה לא הצליחו בני הזוג להסכים על התנאים, פסק בית המשפט לטובת בקשת הגבר לפירוק השיתוף בנוגע לדירת המגורים המשותפת שלהם. האישה טענה כי בא כוחה הקודם פעל ברשלנות ובמרמה, וכי הסכמתה לפסק הדין הצטמצמה לבחינת האפשרות שתרכוש את חלקו של הגבר בלבד. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה, במיוחד בהתחשב בכך שפסק הדין ניתן בנוכחות שני הצדדים ובאי כוחם, והאישה יוצגה על ידי אחותה ובתה בליווי הדיון. בית המשפט ציין גם את השיהוי של האישה בהגשת התביעה לביטול פסק הדין, ואת ניסיונה לעוות את החלטת בית המשפט בדבר הצורך בדיון בנושא. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי דרך הפעולה הראויה לטענות האישה נגד עורך דינה הקודם תהיה הגשת תביעה אזרחית נפרדת, ולא תביעה לביטול פסק הדין. בסופו של דבר קיבלה השופטת את בקשת הגבר לדחייה על הסף, דחתה את תביעת האישה לביטול פסק הדין, והורתה לה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של הגבר, בסך 10,000 שקל. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ביום שישי, 18 בפברואר 2021.