רע"פ 425/24

תקציר

במקרה שלפנינו, ביקש המבקש רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד, אשר דחה את ערעורו על גזר דין קודם של בית משפט השלום בראשון לציון. מדובר בשני כתבי אישום שהצטרפו אליהם: כתב האישום המתוקן הראשון, שכלל אישומים של אלימות במשפחה והטרדת עדים, והשני, בגין איומים שהושמעו במהלך הליך משפטי. המבקש, שהתגורר עם המתלוננת – אשתו – הואשם כי תקף אותה ומנע ממנה לצאת מדירתם המשותפת. אישומים נוספים כללו ניסיונות להלך אימים על המתלונן ועל עד נוסף כדי למנוע מהם להעיד. בנוסף, הוא הוקלט מאיים להרוג את המתלוננת במהלך ערעור לבית המשפט על צו הגנה. הרשעותיו לא היו עקביות בתחילה בדיונים שונים, אך בסופו של דבר בית משפט השלום בראשון לציון החזיר את כל סעיפי האישום, והסתיים בעונש של 12 חודשי מאסר בפועל המלווים במאסר על תנאי נוסף. בית המשפט הכיר בחומרת מעשיו, והדגיש את ההשפעה על ביטחונו של הקורבן ועל תקינות ההליך המשפטי. למרות טענותיו של המבקש לעיוות דין, הערעור נדחה מאחר שעונשו נקבע בהתאם לחומרת העבירות. בתי המשפט הדגישו כי רק במקרים נדירים, בהם מתעוררות שאלות משפטיות עקרוניות, יש להתערב בערכאה שלישית של ערעור. נוכח סירובו לקבל אחריות והאיום המאומת על חיי המתלוננת, דחיית הבקשה הדגישה את הצורך לעמוד בחומרת עבירות האלימות במשפחה והטרדת עדים.