ע"א 18571-02-24

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית בין ניב תשבי (המשיב) לבין גיא בלושינסקי וג.ב.נ. פיקוח וניהול פרויקטים בע"מ (המערערים) על רקע סכסוך רכושי. בשנת 2009 רכש אביו של תשבי זכויות בשתי יחידות דיור עבורו בפרויקט בנייה שארגן בלושינסקי. אלא שבלושינסקי מכר את אחת היחידות לקונה אחר, דבר שנחשף בפני תשבי רק מאוחר יותר. לאחר שגילתה זאת, תשבי דרשה פיצויים וחתמה על הסכם פשרה עם החברה של בלושינסקי ב-2012. על פי ההסכם, תשבי הייתה אמורה להשקיע 1.5 מיליון שקל והחברה תשלם עד 650 אלף שקל עבור הקמת היחידה. בלושינסקי גם סיפק ערבות אישית להתחייבויות החברה. המערערים לא עמדו בהתחייבויותיהם על פי הסכם הפשרה, מה שהוביל את תשבי להגיש תביעה בבית משפט השלום. המערערים טענו כי הסכם הפשרה והערבות זויפו, אך בית המשפט דחה את טענותיהם ומצא אותן חסרות בסיס. בית המשפט קיבל את גרסתו של תשבי לאירועים ופסק לטובתו, והורה למערערים לשלם לתשבי 820,168 שקל, כולל הסכום שלא שולם, מס רכישה ששולם ביתר ופיצויים לא ממוניים. המערערים ערערו לבית המשפט המחוזי, אך ערעורם לא צלח. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאים העובדתיים של בית משפט השלום, שהתבססו על התרשמותם הישירה של העדים. כן אישר בית משפט השלום את החלטת בית משפט השלום לדחות את טענת הזיוף של המערערים, שכן לא הביאו כל ראיה שתתמוך בה. יתר על כן, בית המשפט דחה את טענותיהם הפרוצדורליות של המערערים ולא מצא כל טעות בטיפול הערכאה הנמוכה יותר בתיק. נוכח חוסר תום הלב והתנהלותם המרחיבה של המערערים, הורה להם בית המשפט המחוזי לשאת בהוצאותיה המשפטיות של תשבי.