פר"ק 123/08

תקציר

השופטת החליטה כי הבקשה הנבחנת, יחד עם המסמכים והטיעונים הנלווים שהוצגו, נעדרת שחר ודינה להידחות. הסכם השכירות המדובר נחתם בנסיבות מפוקפקות. היא בוצעה בין צדדים בעלי ניגוד עניינים מובהק, שכן אותם אנשים שלטו הן באיגוד הליסינג והן בחברה השוכרת. החוזה נחתם בתקופה שבה העמותה נקלעה למצוקה כלכלית ולא הייתה שקופה בחובות הדיווח שלה. תנאי השכירות היו חד-צדדיים ביותר, לטובת השוכר. דמי השכירות היו נמוכים משמעותית משווי השוק, ותקופת השכירות הייתה ארוכה ללא מנגנון העלאת שכר דירה, מה שאפשר לשוכר להאריך ללא הגבלת זמן. יתר על כן, טענות השוכר לתשלום מקדמות דמי שכירות באמצעות אספקת מוצרים לא הוכחו ונחשבו כניסיון לנצל את נכסי העמותה ללא תמורה הולמת. השופט ציין גם ריח רע הגובל בהתנהגות עבריינית בטיפול בענייני העמותה. ככלל, בית המשפט מצא את הסכם השכירות חסר תוקף והורה על ביטולו, דבר המצדיק את פינוי השוכר. בנוסף, השופטת דנה באפשרות לוותר על חוזה השכירות כנכס מכביד, אך לא נקטה עמדה בעניין זה, שכן החלטתם לבטל את החוזה התבססה על טעמים משכנעים אחרים. פסק הדין מיום 8.7.2010, המורה למפרק לתפוס חזקה בנכס ולסלק דיירים, לרבות המבקש, נותר על כנו. מימוש הנכס יתבצע בפיקוח בית המשפט ולא יפגע בזכויותיהם של נושים מובטחים כלשהם. המפרק נדרש לערב נושים מובטחים או כונסי נכסים בכל הליך הנוגע למימוש הנכס.