פש"ר 11002-07-19

תקציר

בית המשפט החליט לבטל הליך פשיטת רגל של חייב בשל חוסר תום לב וחוסר תועלת לנושים. חוסר תום הלב של החייב ניכר הן בתקופת יצירת החוב והן בהליך פשיטת הרגל עצמו. החייב לא הצליח להוכיח סיבות משכנעות לאבטלה הממושכת וטענותיו להרתעה רפואית לא נתמכו בראיות. כמו כן, בניגוד לטענותיו, נמצא כי החייב ניהל עסק במהלך הליך פשיטת הרגל ללא רישיון, כפי שמעידה הרשעתו בתיק פלילי מקביל. לממצאים בתיק הפלילי, בהם הודה החייב, יש השפעה מחייבת על הליך פשיטת הרגל. השתק שיפוטי מונע מהחייב לטעון אחרת. בנוסף, חלק ניכר מהתחייבויות החייב, בהיקף של כ-3,325,000 ₪, לא צפוי להיות פטור לפי פקודת פשיטת הרגל, מה שמפחית עוד יותר את היתרונות של הליך פשיטת הרגל. בהתחשב בחוסר תום הלב של החייב ובהטבות המוגבלות לנושים, בית המשפט קובע כי ביטול ההליך הוא דרך הפעולה הראויה. החלטה זו גם מבטלת את צווי כינוס הנכסים והקפאת ההליכים וקובעת לוח זמנים של 90 יום לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, המאפשר לנושים לנהל הליכים פרטניים. הכונס הרשמי זכאי לקבל תשלום עבור עבודתו ודמי פיקוח. יתרת הכספים לאחר כיסוי הוצאות ההליך תחולק לנושים בהתאם לחוק קדימה. על ההחלטה ניתן לערער לבית המשפט העליון.