בש"פ 4568/12

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לעבירת שוד. המשיב הביא הצהרות של מרקו והמערער עצמו, אשר היו מספיקות כראיה לכאורה כדי לדחות את ערעורו של המערער. על פי עדותו של מרקו, המערער ידע על הכספת בבית האבות בו עבד מרקו, ולחץ על מרקו לגנוב אותה, ואף גייס את נטור לעזרה. הצהרתו של המערער עצמו אישרה את ידיעתו על תוכנית הגניבה, לרבות השימוש בשבב לצורך גישה לדירה. הוא גם הודה כי שינה את לוחית הרישוי של מכוניתו כדי לשבש את החקירה. המערער טען, כי אין די ראיות להוכחת מעורבותו בשוד, להבדיל מעבירת הגניבה, ועל כן אין לראות בו מבצע משותף. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערער קשר קשר עם מרקו, ביודעו את אופי מקום עבודתו של מרקו ואת הסבירות להיתקל בדיירים או בצוות. בית המשפט שקל גם את חלקו של המערער בהיערכות לגניבה, לרבות ההמתנתו ברכב והחלפת לוחית הרישוי, דבר המעיד על מעורבותו בשוד. באשר לטענות המערער בדבר תחולת סעיף 34א(א) לחוק העונשין, קבע בית המשפט כי הוראה זו אינה חלה במקרה דנן, שכן המערער היה מודע לאפשרות ביצוע השוד. בית המשפט הדגיש את מסוכנותה של העבירה, שכללה פריצה מתוכננת לבית אבות מאויש, תוך סיכון שלום הציבור. כמו כן נלקחו בחשבון עברו הפלילי של המערער, לרבות עבירות רכוש בעבר, וקשריו החברתיים בהווה. משכך, נדחה הערעור, ועילת מעצרו של המערער באשמת שוד נדחתה.