ת"א 14799-01-12

תקציר

פסק הדין מקבל את טענתם של ז'ול, אדואר וסמעאן שוקה, וקובע כי זכויותיו של אנטואן שוחה בחלק מחלקות הקרקע הועברו אליהם באופן שווה. העברת זכויות זו תקפה, כפי שעולה ממסמכים רבים, כולל ייפוי כוח משנת 1988, והיא מעולם לא בוטלה. הזכויות בחלקות המשותפות לא נרשמו על שם האחים, אך אין בכך כדי לפסול את ההעברה. בנוסף, חזקת השיתוף בין אנטואן לאשתו, נדיה, אינה תקפה, שכן אין ראיות לשיתוף פעולה או לניהול משותף של משק הבית, ונדיה לא העידה. פסק הדין דן גם בתחרות בין העברת הזכויות לאחים לבין הסכם הלוואה בין יורשיו של אנטואן לבין מרואן מועדי. ההסכם האחרון אינו נחשב לעסקת נדל"ן אלא לעסקת משכון. מאחר שהיא לא נרשמה ככזו, ולא הייתה הערת אזהרה לגביו, העברת הזכויות הקודמת לאחים קודמת. כמו כן, טענתה של נדיה כי האחים הסתירו מאנטואן את רכישת חלקות בורשטיין על ידי החברה נדחית. מהראיות עולה כי אנטואן היה מודע לפעילות החברה ולהחלטותיה, והסכם הפירוק לא הקנה לו חלק מנכסי החברה. לפיכך, תביעתה של נדיה ל-25% ממניות בורשטיין נדחית. בהתאם לכך, יורשיו של אנטואן - נדיה, חני וגבי שוחה - יישאו בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין, בסך 20,000 ₪, בגין תיק 14799-01-12. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ומתוארך לט"ו אלול התשע"ה מיום 30/08/2015.