דב"ע לד/89 - 0

תקציר

פסק הדין דן בפרשנות החוק ביחס לתאונה שאירעה לעובד במהלך נסיעה, והאם ניתן לראות בה תאונת עבודה. העובד המדובר עבד במשרד התקשורת ונפגע בתאונת דרכים בעת שרכב על הקורקינט שלו לאחר שסיים את עבודתו. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתאונה כתאונת עבודה, שכן ראה בה סטייה מהדרך הרגילה הביתה, ולא לצורך עבודה. עם זאת, בית הדין פסק לטובת העובד. לטענתם, נסיעתו של העובד לתחנת הדלק הייתה פעולה סבירה וצפויה, פעולה נלווית לתדלוק הקורקינט שהייתה נחוצה לעבודתו, ולכן יש לראות בה חלק מנסיעתו הביתה. בפסק הדין נקבע כי מטרת הנסיעה הייתה לחזור הביתה, ואין לראות בכל פעולה סבירה שננקטה כדי לאפשר לעובד להמשיך בנסיעתו, כגון תדלוק, משום סטייה או הפסקה מהנסיעה. משכך, קבע בית הדין כי התאונה אכן הייתה תאונת עבודה, ויש לפצות את העובד בהתאם. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, חויב בהוצאות המערער בסך 250 ל"י.