ע"פ 3231/09

תקציר

בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע שלושה גברים - אביה, אחיה הגדול וגיסה של המתלוננת מ' - בעבירות מין רבות בגופה. האב הורשע באונס בתו מ' מספר פעמים מאז שהייתה ילדה ועד שמלאו לה 16 ובתקיפתה. אחיה של מ' הורשע באונס ובתקיפה מגונה של מ' במשך שנים רבות, וכן בביצוע עבירות מין באחותו ד'. הגיס הורשע במעשה סדום ובתקיפה מגונה של מ'. כל השלושה הודו במשטרה, אך מאוחר יותר הכחישו את הטענות במהלך המשפט וטענו כי עדותו של מ' הייתה מפוברקת. בית המשפט המחוזי ביסס את הרשעתו בעיקר על עדותו של מ', לצד הודאותיהם של הגברים וראיות תומכות נוספות. עדותו של מ' נמצאה כנה ואמינה, בעוד הכחשות הנאשמים לא היו משכנעות. ראיות נוספות, ובהן יומניו של מ', עדויות המדריכים והודאות הגיס והאב, איששו את גרסתו של מ'. גם הודאותיהם של האחים היו מפורטות ואותנטיות, מה שמעיד על כנותם. בתוך כך, זיכה בית המשפט את שני האחים ממעשים מסוימים המיוחסים להם שבוצעו לפני תקופת ההתיישנות לפי חוק העונשין. שלושת המערערים טענו כי עדותו של מ' אינה אמינה, וכי שגה בית המשפט המחוזי בהערכות המהימנות. עם זאת, בית המשפט לערעורים סירב להתערב בקביעות המהימנות של בית המשפט המחוזי, שהתבססו על התרשמותם הישירה של העדים. בית המשפט מצא את הסברה של מ' לחוסר העקביות בעדותה סביר, ונתמך בנסיבות המקרה שלה. גם הודאותיהם של האב והגיסו ניתנו מרצון ולכן קבילות כראיות. יתר על כן, הגיס סווג בצדק כ"בן משפחה" על פי החוק. ערכאת הערעור הגיעה למסקנה כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוסס היטב ודחה את הערעורים על ההרשעה. בית המשפט לערעורים דחה גם את הערעורים על גזר הדין, שכללו עונשי מאסר ממושכים לכל שלושת המערערים, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי למ'. למרות שגזרי הדין היו חמורים, הם היו הולמים ומידתיים לנסיבות החמורות של המקרה. רק עונשו של האב הופחת מעט בשל גילו המתקדם, בהתבסס על חוות דעת שוברת שוויון.