ע"א 128/59

תקציר

פסק הדין המדובר הוא אברהם א. ובלהה שרגנהיים נ' אוניברסיטת בר-אילן. התיק נסוב סביב סירובו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאכוף צו קודם המחייב את אוניברסיטת בר-אילן להעסיק באופן בלעדי את המערערים, שרגנהיים, בבניית המכון לפיזיקה ומבנים נוספים. הצו, שהוציא השופט זילברג, אישר פסק בורר לטובת שרגנהיים. עם זאת, בית המשפט המחוזי מצא את הצו מעורפל ומעורפל, ולכן סירב לאכוף אותו באמצעות קנסות או מאסר. השופט זילברג, בהסכמתו עם החלטת בית המשפט המחוזי, הדגיש כי בית משפט לא יאכוף צו אם הוא אינו ברור או משתמע לשתי פנים. מאחר שהצו לא פירט את תנאי ביצועו, וניכרו חילוקי דעות בין הצדדים, הגיע השופט זילברג למסקנה כי לא ניתן לאכוף את הצו, כפי שהוא. במקום זאת, הציע השופט לשמוע את עדויות הצדדים כדי לקבוע אם קיימות חילוקי דעות בנוגע למימוש הצו, שבית המשפט המחוזי יוכל לפתור לאחר מכן. פסק הדין הוחזר לבית המשפט המחוזי עם הוראות ספציפיות. השופטים אגרנט ו-Witkon הסכימו עם החלטתו של השופט זילברג. הוצאות הערעור נקבעו על עשרים וחמש לירות, ופסק הדין ניתן ביום 31.7.1959.