ע"א 4408/12

תקציר

בתיק חוב שבו היו מעורבים מספר צדדים ותביעות על אותם כספים, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים על אופי המחאות שביצע החייב. בית המשפט קבע כי המחאות היו שיקים בדרך של שעבודים ולא שיקים בדרך של מכירה. חשוב לציין כי משמעות פסק הדין הייתה כי ההמחאות, שלא נרשמו, אינן תקפות כנגד התובעים. שניים מהמשיבים, עו"ד ריכטר והמשיבים 5-3, הגישו ערעור וערעור שכנגד, בהתאמה, וטענו שניהם כי יש לראות בהמחאות שיקים בדרך של מכירה, דבר שיעלה את עדיפותם בחלוקת הכספים שבמחלוקת. המשיבים 7-6 טענו כי הערעור שכנגד אינו תקף, שכן הוא לא התנגד לערעור העיקרי אלא תמך בו. הם ביקשו לדחות את הערעור שכנגד. בית המשפט הסכים עם המשיבים 7-6, בקובעו כי ערעור שכנגד מחייב סתירה בין המערער לבין המערער שכנגד, מה שלא היה המקרה כאן. הערעור העיקרי והערעור שכנגד ביקשו למעשה את אותה תוצאה. בנוסף, ערעור שכנגד יכול להיות מופנה רק נגד המערער, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט הדגיש כי המשיבים 5-3 ניסו ליצור ניגוד עניינים מלאכותי שיצדיק את ערעורם שכנגד, ולפיכך הערעור שכנגד לא עמד בדרישות ודינו להידחות. עוד ציין בית המשפט כי הבקשה לדחיית הערעור שכנגד הוגשה באיחור משמעותי, וקבע כי יש להגיש בקשות כאלה בהקדם בעתיד. משכך, נדחה הערעור שכנגד, ונמסרו למשיבים מועדים ארוכים להגשת סיכומיהם. ההחלטה התקבלה ללא עלויות, בהתחשב בעיתוי הגשת הבקשה.