ת"ק 13807-05-21

תקציר

בפסק דין זה פוסק בית המשפט לטובת התובעים, בני זוג ששכרו את שירותיו של עורך הדין הנתבע לצורך הסדרת אשרת שהייה לתובע האזרח הזר. בהסכם שכר הטרחה הראשוני צוין כי המטרה היא לקבל אשרת ב/1, שתאפשר לתובע להתגורר ולעבוד בישראל. עם זאת, משרד הפנים העניק לתובעת אשרת תייר מסוג ב/2 בלבד, אשר לא אפשרה לה לעבוד, והנתבעת לא הודיעה לתובעים על החלטה זו. כמו כן, הנתבעת לא ערערה על החלטת המשרד, כפי שנקבע בהסכם. בית המשפט מוצא כי הנתבע הטעה את התובעים בכך שרמז כי יוכל להשיג אשרת ב/1 ולא קיים את הבטחתו. עוד נקבע כי הנתבעת לא יידעה את התובעים על החלטת המשרד, ובכך הפרה את האמון ביניהם. בנוסף, בית המשפט דוחה את תביעת הנתבע לתוספת שכר טרחה בגין טיפול בחקירה פלילית הקשורה לתובע, מוצא את טענתו אינה אמינה ומציין כי הוא לא יידע את התובעים מראש על הוצאות נוספות. משכך, בית המשפט מורה לנתבעת להשיב לתובעים את שכר טרחת עורך הדין בסך 23,400 ₪, בצירוף ריבית והוצאות. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. לתובעים מוקנית גם הזכות להגיש בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק הדין בבית המשפט המחוזי.