ת"פ 333/09

תקציר

הכרעת הדין דנה בחובת התביעה ליידע חשוד בדבר האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. את ההודעה יש לשלוח לכתובתו הידועה של החשוד, להודיע לו כי חומר החקירה הועבר לפרקליטות ולמסור את הכתובת לבירורים בכתב. עוד נאמר בהודעה כי החשוד יכול להגיש בקשה בתוך 30 יום כדי לשכנע את פרקליט מחוז ירושלים שלא להגיש כתב אישום. הדיון נסוב סביב השפה שבה יש לשלוח הודעה זו, במיוחד אם היא צריכה להיות גם בערבית וגם בעברית. סעיף 82 לדבר המלך במועצה משנת 1922 קובע כי יש לפרסם הודעות רשמיות באנגלית, ערבית ועברית. טופס ההודעה, שהוא ממוחשב ונשלח בדואר רשום, נחשב לטופס רשמי ולכן עליו לעמוד בכלל זה. כמו כן, דיני סדר הדין הפלילי מדגישים את חשיבות התרגום עבור חשודים שאינם מבינים עברית. בהתחשב בכך שערבית היא שפתו של המיעוט הגדול ביותר בישראל ושפה רשמית, חיוני שהחשודים דוברי הערבית יקבלו את ההודעה בשפתם. הטופס הנוכחי, הכתוב בעברית בלבד, אינו מקיים את דרישת החוק ולכן אינו מיידע חשודים דוברי ערבית באופן יעיל. מאחר שהנאשם במקרה זה לא עודכן כראוי, הוא לא יכול היה לממש את זכותו לבקש שימוע לפני הגשת כתב האישום. התוצאה היא ביטול כתב האישום. אין צורך בטפסים נפרדים בשתי השפות, ועל הפרקליטות לתרגם את ההודעה לערבית. חובה זו אינה מתקיימת על פי ההמלצה הנוכחית לתרגם, ואי עשיית כן משמעה שלא נמסר לנתבע על ההשלכות המשפטיות. מאחר שהנאשם לא קיבל הודעה מתאימה, כתב האישום נמחק.