רע"א 60/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על החלטה קודמת. ההחלטה נשוא הערעור מתייחסת לסכסוך בין מספר צדדים: אזורים, דור אור וצד שלישי (המבקש) בסכסוך כספי ארוך שנים הנוגע לחלקת קרקע בקיסריה. ליבת המחלוקת נסובה סביב הימצאות פסולת מוטמנת בחלקת הקרקע האמורה ומי אחראי לה. קודם לכן הגיעו אזורים והמבקש להסכם פשרה בעניין הפסולת, אשר קיבל תוקף של פסק דין. בהמשך, דור אור גילתה כמות גדולה של פסולת בחלקה ותבעה את אזורים, אשר מצידה הגישה הודעת צד ג' למבקשת, בה ביקשה להטיל עליהם את האחריות לעלויות פינוי הפסולת. לאחר מכן ביקש המבקש לדחות על הסף הודעת צד ג' זו, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. על החלטה זו הוגש ערעור, מה שהוביל לפסק הדין הנוכחי. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור מכמה טעמים. ראשית, השופטת מציינת כי דחיית תיק על הסף היא צעד חריג ואינו מתאים למצב זה, שכן למבקש יהיו הזדמנויות להציג את טיעוניו במהלך המשפט. שנית, פסק הדין נשוא הערעור הוא החלטה פרוצדורלית, והחלטות כאלה אינן מתערבות בדרך כלל על ידי ערכאת הערר, אלא בנסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה. עוד מדגישה השופטת כי מורכבותו העובדתית והמשפטית של התיק אינה ראויה להכרעה לגופו של עניין בשלב זה. לבסוף, השופטת מסכימה עם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, לפיה את סוגיית ביטול הסכם הפשרה מוטב להשאיר לבית המשפט שאישר אותו, אך מדגישה כי מדובר בעניין לשלב מאוחר יותר בהליך. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית, כלומר החלטת הערכאה הנמוכה יותר עומדת בעינה, והתיק ימשיך להתקיים.