בש"א 8223/05

תקציר

מפרק חברה בפירוק ביקש רשות להודות, בשם החברה, באישומים של אי העברת מסים שנוכתו במקור ואי הגשת דוחות תקופתיים ותשלומי מע"מ, במסגרת שני כתבי אישום. המפרק ביקש לחסוך לחברה את עלויות ההתגוננות וביקש קנס סמלי של 1 שקל על כל כתב אישום. המשיב מס' 4, דירקטור לשעבר בחברה, התנגד לבקשה וטען כי לחברה הגנה תקפה וכי זכויותיו כדירקטור לשעבר גוברות על האינטרסים של הנושים. עם זאת, בית המשפט קבע כי חובתו העיקרית של המפרק היא למקסם את קרן הפירוק לנושים וכי הגנתה של המשיבה 4 אינה מצדיקה את ההוצאה. בית המשפט התיר למפרק להתקשר בהסדרי הטיעון, וציין כי פירוק החברה אינו מגן עליה מפני אחריות פלילית. בנוסף, קבע בית המשפט כי המפרק אינו חייב לשאת בהוצאות ההגנה של המשיבה מס' 4 או ליזום תביעות נגד בנקים להשבת סכומי מס. תחת זאת, הותר למשיב מס' 4 לעיין במסמכים הרלוונטיים להגנתו במשרדי החברה, כשהם נושאים בעצמו בעלויות הנלוות. בית המשפט דחה גם את בקשת המפרק לחייב את המפרק להכין ולהגיש דו"ח מס לשנת 2001, אלא אם כן יידרש לכך על ידי רשויות המס. ההחלטה הדגישה את חובתו של המפרק כלפי הנושים ואת סיכויי ההצלחה הנמוכים בהגנתה של המשיבה 4.