ת"א 33810-11-11

תקציר

פסק דין זה משרטט סכסוך כספי מורכב בין חברה לבין שני נתבעים, לרבות תביעה שכנגד. החברה התובעת, שיוצגה על ידי עוה"ד גיא צדיק ויובל בנרף התקשרה בשנת 2010 בשותפות עם הנתבע מס' 1, אלעד אילוז, להקמת עסק לניכיון שיקים. צדיק ובנרף סמכו על ייצוגיו וכישוריו הניהוליים של אילוז והסתמכו במידה רבה על דיווחיו מבלי לערוך בדיקות נוספות. בינתיים פעלה אילוז ללא ניהול רשומות, קבלת ערבויות או ביצוע בדיקות מקדימות, מה שהוביל להפסדים משמעותיים לחברה. בית המשפט מינה מומחה בשם רו"ח רצאבי לבדיקת התביעות הכספיות, שממצאיו העלו כי שיקים בשווי של מעל 2 מיליון שקל לא כובדו על ידי הבנקים. רו"ח אלקלעי, המייצג את ההגנה, טען כי אילוז הפקיד שיקים בשווי של יותר מ-2.5 מיליון שקל לחשבונות החברה. עם זאת, בדו"ח המומחה נכתב גם כי לא ניתן לקבוע בוודאות אם שיקים של לקוחות בסך 1.5 מיליון שקל הוחלפו במזומן כפי שנטען על ידי אילוז. בית המשפט קיבל את חוות דעת המומחה ופסק לטובת התובעת, והורה לנתבעים 1 ו-2 לשלם לחברה סך של 1,909,119 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו מאז מועד הגשת התביעה. השופטת דחתה גם את התביעה שכנגד, למעט ניכוי של 90 אלף שקל בגין פירעון הלוואת בעלים. בנוסף, חויבו הנתבעים לשאת בהוצאות המשפט של התובע ובשכר טרחת עורך דין, בסך של 100,000 ₪. החלטה זו התקבלה בשל חוסר יכולתו של אילוז להסביר את התנהלותו הפיננסית ואת הפסדי החברה בעקבותיה.