סע"ש 16469-11-15

תקציר

התיק דן במעמדם של ארבעה תובעים שעבדו כמורי דרך במשרד התיירות. התובעים טענו כי יש להכיר בהם כעובדי משרד התיירות ולקבל הטבות לעובדים. משרד התיירות, לעומת זאת, טען כי התובעים הם נותני שירותים עצמאיים. בית הדין בחן מבחנים שונים לקביעת קיומם של יחסי עבודה, ובהם מבחן השילוב (חיובי ושלילי), מבחן היחסים האישיים, מבחן הכפיפות, מבחן מקום העבודה ומבחן התלות הכלכלית. רוב חברי ההרכב (השופט דורי ספיבק ונציג ציבור המעסיקים) החליטו כי התובעים אינם משולבים בפעילות המשרד וכי יש להם עסקים עצמאיים משלהם. משכך, הם לא היו עובדים, והתביעה נדחתה. בנוסף, הרוב החליט שכל צד יישא בהוצאותיו. נציג ציבור העובדים (מר שחר כהן) התנגד. לטענתו, יש לראות בתובעים עובדים משום שהשתלבו בעבודת המשרד ולא ניהלו עסקים עצמאיים. לדבריו, מבחני העזר לתעסוקה הצביעו כולם על יחסי עבודה. לפיכך, הוא הגיע למסקנה כי התובעים הם עובדים ועליהם לקבל את ההטבות המתאימות.