ע"א 78088-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של החלטת כבוד הרשם רון גולדשטיין בבקשת הפסלות בעניין ע"א 78088-06-26. ### 1. מבוא ההחלטה עוסקת בבקשת פסלות מותב שהגישה המערערת, המבוססת על טענה לקיומו של ניגוד עניינים (מניעות) הנובע מכך שמשרד עורכי דין מסוים (משרד מיתר ושות'), המופיע ברשימת המניעויות של כבוד הרשם, מייצג לטענתה את אחת המשיבות בערעור. ### 2. העקרונות המשפטיים המנחים בית המשפט העליון מדגיש בהחלטתו מספר עקרונות יסוד בדיני פסלות שופטים: * **מבחן "החשש הממשי למשוא פנים":** אמת המידה המרכזית לפסילת שופט נותרה זו הקבועה בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עילת הפסלות אינה נבחנת לפי תחושתה הסובייקטיבית של בעלת הדין, אלא לפי קיומו של חשש ממשי ואובייקטיבי למשוא פנים. * **מהות רשימת המניעויות:** בית המשפט מבהיר חידוש משפטי (או מדגיש הלכה קיימת): הימצאותו של גורם מסוים ברשימת המניעויות של שופט **אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית**. הרשימה היא כלי ניהולי (ניהול תיקים) שנועד למנוע ניתוב מראש של תיקים בעייתיים, אך היא אינה משנה את המבחן המהותי הנדרש בכל תיק ותיק – בחינת הזיקה הקונקרטית של המותב להליך הספציפי. * **הבחנה בין ייצוג בתיק לבין זיקה כללית:** בית המשפט מבחין בין ייצוג פעיל של בעל דין בהליך על ידי משרד עורכי דין המעורר מניעות, לבין מצב שבו אותו משרד מעניק שירותים לבעל הדין בתיקים אחרים שאינם קשורים להליך הנדון. ### 3. חידושים וקביעות משפטיות בולטות #### א. דחיית דוקטרינת "המניעות האוטומטית" הרשם קובע כי אין מקום להרחיב את חובת הפסלות לכל הליך שבו מעורב גורם "מנוע" באופן עקיף או חיצוני. המשמעות היא שגם אם גורם מסוים מופיע ברשימת המניעויות, על בעל הדין להוכיח זיקה ממשית ורלוונטית להליך הנוכחי כדי להצליח בבקשת פסלות. #### ב. צמצום חובת הגילוי היזום בית המשפט מחדד את גבולות חובת הגילוי של שופט. נקבע כי **לא מוטלת על שופט חובה לבצע "חקירה ודרישה"** לגבי כלל השירותים המשפטיים שבעלי דין צורכים מחוץ לכותלי בית המשפט. חובת הגילוי היזום מתגבשת רק כאשר קיים ספק קונקרטי בדבר אפשרות לקיומה של עילת פסלות. דרישה לבירור מקיף כזה מוגדרת כ"בלתי מעשית" ואינה נדרשת לשמירה על טוהר ההליך השיפוטי. #### ג. נטל ההוכחה בבקשות פסלות ההחלטה מדגישה כי טענות לפסלות חייבות להישען על תשתית עובדתית מבוססת. במקרה זה, הטענה נדחתה בין היתר משום שהוכח כי המשרד המייצג בתיק אינו המשרד שיוצר את המניעות, וכי המערערת הייתה מודעת לזהות המייצג בפועל. ### 4. סיכום ההחלטה מהווה "מגן" מפני שימוש לרעה בטענות פסלות. היא מבהירה כי רשימות מניעויות אינן משמשות עילה לערעור על שיקול דעתם של שופטים מקום שבו אין מעורבות ישירה של גורם בעל זיקה אישית לשופט בתיק המונח לפתחו. הקביעה כי אין חובה על שופט לבדוק את מלוא מערך הייצוג החיצוני של צדדים בתיקים אחרים מעניקה ודאות דיונית ומצמצמת את האפשרות לשיבוש ניהול התיקים באמצעות בקשות פסלות המבוססות על זיקות רחוקות.