ע"א 370/77

תקציר

פסק הדין מתייחס לסמכותם של בתי המשפט בענייני התרת נישואין, בפרט במקרים של נישואי תערובת בין בני עדות דתיות שונות בישראל. בית המשפט העליון קבע כי לבית המשפט המחוזי אין סמכות לדון בתביעת התרת נישואין, אלא מכוח הוראות חוק השיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969. חוק זה קובע כי עניינים אלה יהיו בסמכותו של בית משפט מחוזי או בית דין דתי, כפי שיחליט נשיא בית המשפט העליון. פסק הדין מחזק את הצורך בהכרעה לפי חוק זה, ושולל את האפשרות שבית המשפט המחוזי יקבל סמכות ללא הכרעה כזו. פרשנות זו, אף שהיא מגבילה לכאורה את סמכויותיו של בית המשפט המחוזי, עדיפה בשל בהירותה, המותירה את ברירת השיפוט לתובע, ומבטיחה עקביות. פסק הדין גם מכיר בכך שעניינים מסוימים, כגון אלה הנוגעים לזוגות פרוטסטנטים אזרחי ישראל, יישארו מחוץ לתחום החוק משנת 1969, ויוכלו להידון בבית המשפט המחוזי מכוח סמכותו השיורית. ההחלטה נועדה לספק בהירות ולהימנע ממורכבויות משפטיות פוטנציאליות על ידי הבטחת הליך ברור לקביעת סמכות שיפוט בנושאים רגישים אלה.