ע"א 57011-10-21

תקציר

פסק הדין הוא לטובת המערערת, שהיא בת זוגו של פושט רגל, שכנגדו הגיש המשיב תביעה כספית. המשיב הגיש תחילה תביעה הן נגד הבעל והן נגד האישה, אך בהמשך שוחרר הבעל מחובותיו. תביעת המשיב, שביקש לתבוע מחצית מנכסי האישה לצורך גביית חובו של הבעל, לא התקבלה. בפסק הדין נקבע כי מאחר שחבות הבעל כבר סולקו, מתן אפשרות למשיב לנקוט בהליכי גבייה נגד האישה יהווה הפרה של צו הפטר, ולא ניתן להטיל על האישה אחריות לתשלום חובות הבעל למשיב. עוד צוין בפסק הדין כי המשיב לא ביקש סעד הצהרתי, ולפיכך הוא לא ניתן. עוד ציינה השופטת כי הדירות הרשומות על שם האישה היו בבעלותה המשותפת שלה ושל בעלה בעת רישומן, ובהמשך הסכימו בני הזוג להחריג אותן משיתוף במסגרת הסכם הממון. לפיכך, לא הייתה סיבה להורות על שיתוף ספציפי בדירות. עוד הוסיפה השופטת כי גם אם תוכח שיתוף ספציפי בדירות, אין בכך כדי לחייב את האישה לשלם את כל חובותיו העסקיים של הבעל, במיוחד כאשר הם לא נוצרו בקשר לרכישת הנכסים האמורים. לבסוף קבע השופט כי יש לקבל את הערעור, לדחות את פסק דינו של בית משפט קמא ולדחות את תביעת המשיב כנגד המערער. כן חויב המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט, בסך 7,000 ש"ח.