בג"צ 1605/94

תקציר

העותרות, חברות התקשורת והקולנוע, ערערו על ההחלטה להעניק היתר למשיבה 5 להפעלת ערוץ טלוויזיה בכבלים בתשלום לפי צפייה. העותרים טענו כי יש לבטל את ההחלטה שכן היא התקבלה תחת סמכות שגויה, ואי עמידה בחוק חובת המכרזים. לטענתם, היה על שר התקשורת להקצות להם שישית מערוצי רשת הכבלים כפי שנקבע בחוק הבזק, או לחילופין לקיים מכרז פתוח. עוד טענו כי ההחלטה אינה סבירה ותפגע בתחרות בענף. המשיבים טענו, כי הזיכיון לטלוויזיה בכבלים שהוענק למשיבה מס' 5 כבר צפה את האפשרות לשידורים דו-כיווניים ובתשלום לפי צפייה. בית המשפט העליון קבע, כי לשר נתונה הסמכות לשנות את תנאי הזיכיון לפי סעיף 6ח(ג) לחוק הבזק כך שיכללו תשלום לפי צפייה, כפי שהיה מצופה בזיכיון ולא סיכל את מטרת החקיקה. עוד קבע בית המשפט כי לשרה שיקול דעת והיא אינה מחויבת להפעיל את סמכותה לפי סעיף 6ד(א) לחוק הבזק, ואף לא לערוך מכרז לפי חוק חובת המכרזים. לבסוף, היא מצאה כי החלטת השר סבירה, שכן היא התבססה על מספר שיקולים לגיטימיים, ובהם שמירה על "רזרבה" של ערוצים לשימושים אחרים, ועידוד פיתוח תשתיות של המשיבה 5. לפיכך, העתירה נדחתה.