בר"ע 2417/05

תקציר

בפסק הדין שעסק בניסיון לערער על החלטת מנהל ההוצאה לפועל, ביקש המבקש להטיל עיקול על נכסי חברה חדשה שהוקמה, נועה, שלטענתם היה ניסיון מכוון להתחמק מקיום פסק דין קודם בסך 441,000 ₪. פסק דין זה חייב את המשיבים להסדיר את חובם עם המבקש. המבקש טען כי נועה הוקמה על ידי אותם אנשים כמו החייבים המקוריים, אפשרה פעילות עסקית דומה, ופעלה מאותה כתובת, ובכך פעלה להבריח נכסים ולהתחמק מתשלום. בתחילה דחה מנהל ההוצאה לפועל את בקשת העיקול, בקובעו כי נועה לא הייתה מעורבת ישירות בפסק הדין המקורי ולכן לא ניתן להתייחס אליה כחייבת. עם זאת, טען המבקש כי הפסיקה מאפשרת הרמת מסך התאגיד, מתוך הכרה בכך שבמקרים של הברחת נכסים, ניתן להתייחס לגורם צד שלישי כאל גוף אחד עם החייבים המקוריים. בערעור מצאה השופטת טעם בטענות המבקש, והדגישה כי הסדרים כאלה של הקמת חברות חדשות להתחמק מחובות פוגעים ביציבות הכלכלית והמשפטית. משכך, פסק השופט לטובת המבקש, והתיר את העיקול על כל הנכסים הקשורים למשיבים, לרבות אלה שבידי נועה, ובכך התייחס לנועה ולחייבים המקוריים כמקשה אחת לצרכי גביית חובות. החלטה זו הדגישה את האפשרות להרים את מסך ההתאגדות כדי למנוע הברחת נכסים ולשמור על הגנות הנושים, ולאפשר את המשך הליך העיקול מבלי להודיע תחילה לחברה המשיבה, נועה.