פר"ק 62512-03-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה לאפשר הגשת תביעה שכנגד נגד חברה הנמצאת בהליך פירוק. השיקול המרכזי בקבלת החלטה הוא איזון האינטרסים של כל הצדדים המעורבים. במקרה זה, בית המשפט מגיע למסקנה כי מחיקת התביעה שכנגד מוצדקת בשל נסיבות חריגות. ראשית, דחיית הבקשה תיצור מצב א-סימטרי, בו החברה בפירוק תוכל לתבוע את המבקש אך להיות חסינה מפני תביעה שכנגד, שאינה הוגנת. שנית, התביעה שכנגד אינה חורגת באופן משמעותי מהתביעה המקורית, המייצגת את אותו סכסוך, ובדבר הפרת הסכם והנזקים הנלווים לו. בנוסף, התביעה מערבת מספר רב של תובעים ממסים יחד עם החברה בפירוק, מה שהופך את הפרדת התביעות נגד האחרונה לבלתי מעשית. כמו כן, המחלוקות העובדתיות המורכבות הכרוכות בכך מתאימות יותר לבית משפט אזרחי, שכן המנהל המיוחד כבר יזם תביעה נפרדת. לפיכך, שיקולי צדק, היעדר עלויות נוספות משמעותיות ואופי התביעה תומכים בתביעה שכנגד. לבסוף, ההחלטה מתקבלת במטרה למנוע בלבול ולאפשר לבית משפט אזרחי מוסמך לחקור ביסודיות את העובדות. אשר על כן, הבקשה להתיר את התביעה שכנגד מתקבלת, ללא צו להוצאות עקב עיכובים בהגשה, וההחלטה מועברת לצדדים.