ע"נ 25847-10-18

תקציר

## ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין ע"נ 25847-10-18 **מבוא:** פסק דין זה עוסק בשאלה האם תאונת דרכים של שוטר בשירות קבע, אשר אירעה בעת שנסע לשתי זירות פריצה, מהווה "חבלת שירות" כהגדרתה בחוק התגמולים והשיקום (תקונים) (להלן – "חוק הנכים"), תיקון מס' 29. השאלה המרכזית הניצבת בפני בית הדין היא כיצד יש לפרש את המונח "פעילות מבצעית" ואת תנאי הייחודיות הנדרשים להכרה כ"חבלת שירות" עבור אנשי קבע, לאור תיקון 29 לחוק, אשר נועד לצמצם את היקף הזכאות. **רקע עובדתי:** המערער, שוטר במשטרת ישראל בשירות קבע, נסע ברכבו (אופנוע) למזכרת בתיה, לאחר שלקח את אופנועו ממוסך ברחובות. נסיעתו נועדה לבדיקת שתי זירות פריצה שאירעו ביום קודם לכן (16 שעות ו-36 שעות לפני התאונה). בדרך, ביציאה מרחובות, היה מעורב בתאונת דרכים. קצין התגמולים דחה את בקשתו להכרה כנכה על פי חוק הנכים, בטענה כי החבלה אינה עומדת בהגדרת "חבלת שירות" לפי תיקון 29, שכן אינה עונה להגדרה של פעילות מבצעית או אירוע ייחודי לשירות הצבאי/ביטחוני. **ניתוח משפטי:** 1. **תיקון 29 לחוק הנכים - המגמה והמטרה:** * פסק הדין מרחיב אודות ההיסטוריה החקיקתית של תיקון 29 לחוק הנכים, אשר נבעה מהמלצות "ועדת גורן". המטרה העיקרית של התיקון הייתה **צמצום היקף הזכאות** של חיילים בשירות קבע, על מנת להבחין בינם לבין חיילי חובה ומילואים, ולמנוע הכרה בחבלות שאינן בעלות אופי ייחודי לשירות הצבאי, אלא דומות לאלו המתרחשות בחיי האזרחות. * התיקון קבע תנאים מחמירים יותר עבור אנשי קבע, המחייבים כי החבלה תגרם ב"פעילות מבצעית" או באימון לפעילות כאמור, או ב"אירוע אחר שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". 2. **פרשנות "פעילות מבצעית" – אתגר מרכזי:** * המונח "פעילות מבצעית" לא הוגדר באופן מפורש בחוק, והפך למוקד המחלוקת. בית הדין מציין כי יש להעניק לו פרשנות תואמת הן לתכליתו הסוציאלית של חוק הנכים (חובת המדינה לחייליה) והן למטרת תיקון 29 (צמצום הזכאות). * בית הדין מדגיש כי **"פעילות מבצעית" אינה מקבילה ל"פעילות מלחמתית"**, אך גם **אינה מקבילה לכל "פעילות משטרתית" או "פעילות צבאית" על כל גווניה**. יש לבודד ולייחד את אותם מקרים בהם מדובר בפעילות מבצעית. * הפסיקה, כפי שמובאת בפסק הדין, מציעה מספר מבחנים לזיהוי "פעילות מבצעית": * **תנאי לחץ וחירום:** פעילות הכוללת תנאי לחץ וחירום, גם אם אינה מלחמה (כפי שנקבע בע"א 5604/94). * **מטרה, תכנון והיקף:** פעילות המתוכננת על ידי הצבא (או המשטרה), קשורה להגנה על המדינה ואזרחיה, ומתבצעת למניעת פגיעה מצד גורמים עוינים. יש לבחון את מטרותיה, תכנונה, היקפה ואופייה (צבאי או אזרחי). במקרים מסוימים, גם פעילות שיטור יכולה להיחשב מבצעית אם היא נדרשת עקב התפתחות של סכנה (ע"א (מחוזי - חיפה) 14105-12-08). * **שוני מפעילות שגרה:** פעילות מבצעית שונה באופן מובהק מפעילות שגרתית, ומתאפיינת באילוצים ונסיבות שונות (בג"ץ 1605/94). * **"מרווח טעות":** פעילות מבצעית מחייבת השארת "מרווח טעות" לשוטרים וחיילים הפועלים בתנאים מיוחדים, הדורשים החלטות מהירות (בג"ץ 143/12). * הכלי המרכזי לזיהוי פעילות מבצעית הוא **שלילת היותה "פעילות רגילה" או "פעילות שבשגרה"**. 3. **המקרה הנדון – ניתוח עובדתי בהתאם למבחנים המשפטיים:** * בית הדין מגיע למסקנה כי במקרה שלפנינו **לא התקיימה דרישת ה"פעילות המבצעית"**: * **חוסר דחיפות ותכיפות:** לא הייתה כל דחיפות או תכיפות בביצוע עבודת השיטור. * **חוסר סכנה מיוחדת:** לא הייתה סכנה מיוחדת בפעילות. המערער נסע לבדיקת זירות שבהן התבצעו פריצות זמן רב קודם לכן. * **בדיקה קודמת:** הזירות כבר נבדקו על ידי שוטרים אחרים (סיור ומז"פ). * **שלילת מרדף או תפיסת מבוקשים:** לא דובר במרדף אחר פורצים, תפיסת מבוקשים או מסתננים. * **שלילת פעילות הדורשת מהירות או סירנה:** לא היה צורך בהפעלת סירנה או פעולה הדורשת מהירות. * **חוסר "התפתחות של סכנה":** לא הייתה "התפתחות של הסכנה הרגילה הטמונות בעבודת השיטור". * **פעילות שגרתית:** בית הדין קבע כי מדובר בפעילות משטרתית רגילה ושגרתית, המיועדת לחקירה ובירור של מקרי התפרצות. גם אם מטרת המשטרה היא הגנה על אזרחים, אין כל פעילות משטרתית נחשבת אוטומטית כפעילות מבצעית. * גם אם נצא מנקודת הנחה (שבית הדין דחה) כי פעילות מבצעית אינה דורשת בהכרח תכיפות, דחיפות או סכנה מיידית, עדיין עצם הדרישה ל"מבצעיות" מחייבת פעילות שאינה בשגרה, המתרחשת במצבי לחץ, חירום או סכנה ממשית. מצבים אלו לא התקיימו במקרה הנדון. * בית הדין אף מדגיש כי **פעולה על פי פקודה אינה הופכת אוטומטית פעולה שגרתית למבצעית**. 4. **ההבחנה בין "פעילות מבצעית" ל"פעילות שגרתית" – תמצית ההכרעה:** * ההכרעה בפסק הדין נשענת על ההבחנה החדה בין "פעילות מבצעית" לבין "פעילות שגרתית". בית הדין קובע כי תאונת הדרכים של המערער אירעה במסגרת פעילות שגרתית של חקירת זירות עבר, ואינה עומדת במבחנים הנדרשים להגדרת "פעילות מבצעית" או "אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי". * ההפניות לפסיקה נוספת (תיקון מטוס, הזזת מחשב, נפילה מסולם, נפילה מאופניים חשמליים) מחזקות את הקו המנחה כי פעולות שגרתיות, גם אם נעשות על פי פקודה, אינן נחשבות כ"חבלת שירות" לצורך הכרה לפי חוק הנכים עבור אנשי קבע, לאחר תיקון 29. 5. **התאמה לדין החל על משטרת ישראל:** * פסק הדין מכיר בכך שחוק הנכים חל גם על משטרת ישראל, ומשכך יש להתאים את הגדרת "פעילות מבצעית" גם למשרתי קבע במשטרה. ההתאמה, לפי הניתוח, מתמקדת בהבחנה בין פעילות שגרתית למבצעית, תוך בחינת נסיבות המקרה הספציפי. 6. **החידוש המשפטי:** * החידוש המשפטי בפסק דין זה אינו טמון ביצירת כללים חדשים, אלא **ביישום מדויק וקפדני של המגמה החקיקתית של תיקון 29 לחוק הנכים**, המתמקדת בצמצום הזכאות של אנשי קבע. * בית הדין מבהיר הלכה למעשה, **כיצד יש לפרש את המונח "פעילות מבצעית" עבור אנשי קבע במשטרה**, תוך התבססות על מבחנים פסיקתיים קיימים. הוא מבהיר כי גם פעילות משטרתית, הנחשבת למהותית והגנתית, אינה בהכרח "פעילות מבצעית" לצורך הכרה כ"חבלת שירות" אם היא מתבצעת במסגרת שגרתית, ללא אופי ייחודי, ללא אלמנט של לחץ, חירום או סכנה ממשית. * הפסיקה המובאת בפסק הדין, המפרידה בין חבלות שירות לחבלות שאירעו במסגרת פעילות שגרתית (גם אם על פי פקודה), מהווה נדבך חשוב בפרשנות החוק. **מסקנה:** בית הדין דוחה את הערעור, וקובע כי תאונת הדרכים של המערער אינה מהווה "חבלת שירות" כהגדרתה בחוק הנכים, לאור תיקון 29. הסיבה לכך היא שהפעילות שביצע המערער בעת התאונה סווגה כפעילות משטרתית שגרתית, ולא כ"פעילות מבצעית" או "אירוע שאופיו, מהותו ונסיבותיו ייחודיים לשירות הצבאי/המשטרתי", בהיעדר אלמנטים של לחץ, חירום, סכנה מיוחדת, דחיפות או תכיפות. פסק הדין מדגיש את הצורך בפרשנות מצמצמת של מונחים אלו עבור אנשי קבע, בהתאם למגמה החקיקתית.