בש"פ 3173/02

תקציר

גזר הדין האריך את מעצרם של שני המשיבים, החשודים בחטיפה לשם סחיטה, תקיפה בנסיבות מחמירות וכליאת שווא, ב-90 יום. הארכת המעצר של המשיב מס' 1, שהורשע אף הוא בעבירות סמים, נועדה להבטיח את סיום המשפט, בהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות להן ובהשלכותיהן על שלום הציבור. בינתיים, המשיב מס' 2 כבר מרצה עונש מאסר בגין זריקת רימון ויישאר במאסר ללא קשר להכרעת דין זו. השופט קובע כי תקופת המאסר יכולה להיחשב כחלופה למעצר, שכן מטרת המעצר היא למנוע בריחה או שיבוש הליכי משפט, דבר שאינו ישים במקרה זה. עם זאת, בשל הסכנה הנשקפת מהמשיב מס' 2, יש להגביל את האפשרות לצאת לחופשה מהכלא. לפיכך מורה השופט לשירות בתי הסוהר להתייחס למשיב מס' 2 כאל עצור בכל הנוגע לחופשות עד לסיום המשפט. ההחלטה מתבססת על נסיבותיו הייחודיות של המקרה, תוך הבטחת האיזון בין זכויות המשיבים לבין שיקולי שלום הציבור.