ע"ע 513/06

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת משפטית בנוגע לזכאות לקצבת שאירים בעקבות מותו של גבר שניהל מערכות יחסים עם שתי נשים, א.ג. וק.ק. בתחילה התנגד א.ג. לפשרה, והתעקש שהערעור יידחה, מה שגרם לתיק להמשיך במשפט. לבית הדין לעבודה, שהוענקה לו סמכות בלעדית לדון בתביעות נגד קופות גמל, הוטל לקבוע את מעמדם של א.ג. וק.ק. לגבי המנוח לפי תקנות המבטחים. למרות פסיקת בית הדין הרבני כי א.ג. היה נשוי למנוח לאחר שחזר אליו לאחר הגירושין, הדבר נקבע כבלתי מחייב. בית הדין לעבודה הדגיש כי בסמכותו הבלעדית לקבוע את מעמדה של האישה במקרים כאלה והבהיר כי הכרזה מוקדמת של בית הדין נחוצה כדי שהמבטחים יכירו בידועים בציבור. בית המשפט בחן את עדויות העדים, ומצא את גרסתו של ק.כ. אמינה וקוהרנטית יותר מזו של א.ג., שהתאפיינה בסתירות. כתוצאה מכך, הוכרה ק.ק. כידועה בציבור של המנוח, ולכן זכאית לקצבת שאירים שלו, לאחר שהייתה עמו למעלה משנתיים לפני פטירתו וילדה ילד. מנגד, תביעתה של א.ג. נדחתה כסבירה פחות, שכן יחסיה עם המנוח לאחר גירושיהם לא עמדו בתנאים הנדרשים לזכאות לפנסיה לפי תקנה 31, המחייבת קשר דמוי נישואין למשך שנתיים לפחות. לפיכך, פסק הערעור לטובת ק.ק. וזיכה אותה בקצבת שאירים מלאה, בעוד א.ג. חויבה להשיב את הפנסיה ששולמה לה בעבר. בית הדין המליץ לצדדים להגיע להסדר תשלומים, וביטל את חובתה של א.ג. לשלם את שכר טרחת עורך דינה של ק.ק. כפי שנקבע תחילה על ידי בית המשפט קמא, כאשר כל צד יישא בהוצאותיו. פסק הדין ניתן ביום 5.3.2007, ללא נוכחות הצדדים.