בר"ע 42945-12-21

תקציר

התיק עסק בבקשות רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב בנוגע לתביעה הקשורה לפיטוריו שלא כדין לכאורה של מנכ"ל שהחזיק ב-45% ממניות אונבו טכנולוגיות מזון בע"מ. המנכ"ל הגיש תחילה תביעה לסעד אכיפה, אך בהמשך הוסיף סעדים כספיים וכלל בעלי מניות אחרים כנתבעים. המבקשים, שהחזיקו יחד ב-55% מהמניות, ביקשו לדחות על הסף, בטענה שבית הדין לעבודה נעדר סמכות מאחר והטענות נגעו לאפליית בעלי מניות, שצריכה להיות בסמכות בית המשפט המחוזי. כמו כן ביקשו לעכב את ההליכים בבית הדין לעבודה עד לדיון מקביל בבית המשפט המחוזי. בית הדין האזורי דחה את מרבית בקשת הדחייה, בנימוק של צורך בבדיקת ראיות, אך מחק תביעה לפי חוק הגנת השכר. בערעור החליט בית המשפט העליון לדחות את המבקשים מהתביעה, והגביל את ההליכים לחברה עצמה. במרכז ההחלטה עמד סעיף 6 לחוק החברות בדבר הרמת מסך התאגיד, השמור למקרים חריגים. המשיב לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש לתביעה כזו, שכן טענותיו נעדרו תימוכין עובדתיים ספציפיים ושיקפו את טענותיו בתיק המקביל שהתמקד בסכסוכי בעלי מניות. בית המשפט הדגיש כי יש להכריע בתביעות לגופן, אך מצא כי הנסיבות מצדיקות את דחיית התביעות כנגד המבקשים, שכן לא קיימת דרך בת קיימא לסעד המבוקש. בית המשפט התיר למשיב לדון בתביעות הקשורות בתיק המקביל, וחזר והדגיש כי החלטה זו לא השפיעה על הליכים אלה. בעקבות זאת נמחקו המבקשים מהתיק בבית הדין לעבודה נגד החברה המשותפת, והמשיבה חויבה בהוצאות הערעור בסך 4,000 ש"ח.