ת"א 9003/07

תקציר

הכנסייה הרוסית האורתודוקסית בישראל הגישה תביעה נגד הדייר של אחד מנכסיה הממוקם בירושלים, בדרישה לפנותו ולקבל בחזרה את החזקה בנכס. השוכר, שהתגורר בדירה כמעט ארבעה עשורים, ביצע מספר שינויים בשטח המושכר ללא הסכמת הכנסייה. אלה כללו שימוש בחלקים מחצר הבניין לחניה, גידור שטחים לשימוש בלעדי וביצוע שינויים מבניים להרחבת הדירה. עוד טענה הכנסייה כי השוכר לא שילם את מלוא דמי השכירות המגיעים לו וביקש לשלם את יתרת הסכומים. בית המשפט קבע כי השימוש שעשה השוכר בחצר לחניה ולצרכים פרטיים אחרים לא אושר וחרג מתקופת ההתיישנות. לפיכך, נדחתה תביעת הכנסייה להוצאת רכושו מאזורים אלה. כמו כן, בית המשפט מצא כי השינויים שביצע השוכר בשטח המושכר, לרבות הרחבת הדירה, נעשו ללא הסכמת הכנסייה וגם תביעת הכנסייה לסילוקם נדחתה בשל תקופת ההתיישנות. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הכנסייה כי השוכר השתמש בחדר נוסף שאינו חלק מהנכס המושכר. החדר, ששימש בעבר דייר אחר, הותר לשימוש הנתבע באופן זמני בלבד. בית המשפט הורה לדייר לפנות את החדר בתוך 30 יום. בנוסף, בית המשפט מצא כי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס תביעתה להפרשי דמי שכירות שלא שולמו, ועל כן גם טענה זו נדחתה. בסיכומו של דבר, בית המשפט דחה את רוב טענות הכנסייה והתיר רק את בקשת הדייר לפנות את החדר הנוסף. שני הצדדים חויבו לשאת בהוצאותיהם המשפטיות.