ת"א 62242-03-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת הרשם הבכיר יניב לוזון, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים שעלו ממנה: **מבוא** ההחלטה עוסקת בבקשה לביטול עיקול זמני שהוטל על שני נכסי מקרקעין השייכים למשיב 2 (נתן פיקהולץ), במסגרת תובענה כספית בסך 2,145,000 ₪ שהוגשה על ידי המבקש (מוטי דרעי) כנגד המשיבים 1 ו-2 (רויטל פיקהולץ ונתן פיקהולץ). הרשם דן בטענות הצדדים ובסופו של דבר הותיר את העיקולים על כנם, בכפוף להוראות מסוימות. **עיקרי הטענות והעובדות** * **טענות המבקש (דרעי):** * המשיב 2 הוא "הרוח החיה" מאחורי ההתקשרויות בין המבקש למשיבה 1 (בתו). * סכומי כסף ששולמו על ידי המבקש הועברו לקופת הכינוס של המשיב 2, שהיה בהליך פש"ר. * המשיב 2 חתם על שטר חוב פתוח לטובת המבקש. * המשיב 2 זייף מסמכים כדי לחמוק מחובות, מה שהוביל להמחאת זכויות למשיבה 1. * המשיבה 1 הסתירה מכירה כפולה של זכויות בסך 2 מיליון ₪. * הסיכוי לגבות כסף הוא מהמשיב 2, שכן המשיבה 1 חסרת כל. * התביעה הוגשה לאחר דחיית ערעור של המשיבה 1 בשנת 2022. * **טענות המשיבים (בעיקר המשיב 2) לבקשת הביטול:** * המשיב 2 אינו צד להסכמות בין בתו (המשיבה 1) למבקש. * התביעה הוגשה כתגובה להגשת תביעה על ידי המשיבה 1 כנגד עיריית מוצקין, כאשר המבקש צורף כצד ג'. * הבקשה לעיקול מהווה לחץ פסול על המשיבה 1, שכן הטענות חסרות בסיס. * המבקש כפוף להסכם משולש עם "האחים" והעיריה ואינו יכול להעלות טענות סותרות. * הגשת התביעה בשיהוי של 9 שנים מיום חתימת ההסכמים, ותביעת המשיבה 1 היוותה טריגר. * המבקש הסתיר הסכם נוסף מיום 28.10.20. * הטלת עיקול תגרום למשיב 2 נזק בלתי הפיך, שכן התקשר במימוש אחד הנכסים. **ניתוח משפטי - עקרונות וחידושים** 1. **מטרת הסעד הזמני (עיקול):** * ההחלטה מזכירה את עקרונות היסוד של הסעד הזמני, כפי שהם מעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. סעיף 5 להחלטה מצטט את תקנה 94, המגדירה את המטרה כ"להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי... וביצועו הראוי של פסק הדין". * תקנה 95(ב) מדגישה את הצורך להוכיח "ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד... ובנחיצות הסעד הזמני". * תקנה 95(ד) מפרטת שיקולים מהותיים שבית המשפט שוקל: מאזן הנזקים בין הצדדים, קיום סעד חלופי יעיל, ותום לבם של בעלי הדין, לרבות שיהוי. 2. **קיומה לכאורה של עילת תביעה:** * **נטל הוכחה מופחת:** הרשם קובע (סעיף 6) כי במסגרת בקשה לביטול עיקול, אין להכריע במחלוקות עובדתיות סבוכות. די בכך שהתובענה מעלה "שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק על פניה". עיקרון זה נועד למנוע הכרעה מקדמית של הסכסוך העיקרי בשלב דיוני. * **התמודדות עם טענות סותרות והסכמים שונים:** * ההתייחסות להסכם מיום 28.10.20 (סעיף 6) והקביעה כי "עשוי ליצור השתק בין הצדדים ביחס לעילת התביעה בעניין קבלת מחצית הנכס, אולם הדברים צריכים בירור" מראה על גישה זהירה. בית המשפט מכיר בכך שהסכמים מוקדמים או מאוחרים יכולים להשפיע על זכויות, אך אינו מבסס עליהם החלטה סופית בשלב זה. * **"הרוח החיה" ו"התערבות" של צד שאינו חתום:** נקודה משמעותית בהחלטה היא ההתייחסות למעורבותו לכאורה של המשיב 2, אביה של המשיבה 1, למרות שאינו חתום ישירות על כל ההסכמים. העדות שהובאה (חלקים מצוטטים בסעיף 6) וההגדרה של המשיב 2 כ"רוח החיה" על ידי המבקש וכן על ידי עיריית קרית מוצקין בהליך אחר, מהווים ראיות נסיבתיות חזקות. ההלכה כי ניתן לראות צד שאינו חתום כקשור לעסקה, אם הוכח כי היה מעורב באופן מהותי בניהול המשא ומתן, הובאה כאן לידי ביטוי. * **שטר חוב פתוח:** העדות לגבי שטר חוב שניתן על ידי המשיב 2 "עבור כל העסקאות" (סעיף 6) גם אם נטען כי היה פתוח, מחזקת את הטענה למעורבותו. ההכחשות של המשיב 2 והניסיונות לפרש את חתימתו רק על עסקאות מסוימות, דורשים בירור עובדתי. * **פסיקה קודמת:** ההתייחסות לפסק דין קודם שבו נקבע כי המשיב 2 פעל להונות את בית המשפט ולהבריח רכוש, וכי המחאות זכויות זוייפו, מהווה ראיה משמעותית ביותר לקיומה לכאורה של עילת תביעה, גם אם היא מכוונת כנגד המשיב 2 באופן עקיף. זוהי דוגמה לשימוש בראיות שהוכרעו בהליכים אחרים (ייתכן שבהליכי פש"ר או הליכים אחרים) כדי לתמוך בעמדת המבקש. * **העברת כספים לקופת כינוס:** אישורו של המשיב 2 כי תקבולים הועברו לקופת הכינוס שלו (סעיף 6) מהווה "ראיה נסיבתית למעורבות המשיב 2 במו"מ ותוצאותיו", גם אם המשיבה 1 הייתה רשאית לעשות בכספה כרצונה. הדבר מחזק את הטיעון שהמשיב 2 לא היה מנותק לחלוטין מהעסקאות. 3. **מאזן הנוחות (סעיף 7):** * הרשם מכיר בטענת המשיב 2 לנזק עקב התחייבות למימוש נכס. עם זאת, הוא מציע פתרון גמיש: לדון באפשרות למכור את הנכס ולפדות הלוואה, תוך מתן אפשרות למבקש להגיב, וייתכן שניתן יהיה לעקל את היתרה שתישאר לאחר פדיון המשכון. גישה זו מנסה לאזן בין הצורך להגן על זכויות המבקש לבין מניעת נזק בלתי הפיך למשיב 2. 4. **יסוד ההכבדה (סעיף 8):** * ההחלטה קובעת כי קיים "חשש סביר על פניו באשר ליכולת המבקש לגבות את סכום התביעה הניכר". * **חידוש/הדגשה:** הרשם מציין כי "לצורך הוכחת 'יסוד ההכבדה' אין צורך להוכיח כוונה ברורה להברחת נכסים, ולעתים גובה סכום התביעה כשלעצמו עשוי להיות אות לקיומה". זוהי אמירה חשובה, המכירה בכך שסכום תביעה גבוה, לצד נסיבות אחרות (כמו מצב פיננסי של הצדדים, או קשיים שדווחו), יכול להצדיק את הנחת יסוד ההכבדה, גם ללא הוכחה אקטיבית להברחת נכסים. * ההחלטה דוחה את האפשרות להסתמך על זכייה עתידית בתביעת המשיבה 1 כנגד העירייה כמקור לתשלום, ומדגישה את מצבו הפיננסי הלא פשוט של המשיב 2 (משכון נכסים). 5. **שיהוי (סעיף 9):** * **הסבר מוצדק לשיהוי:** הרשם מקבל את הסברו של המבקש לשיהוי בהגשת התביעה (שהייה מתוך המתנה לסיום הליכי פש"ר של המשיב 2, והשלמת הליכים הקשורים לנכס). * **הקשר להליכים מקבילים:** ההחלטה מתייחסת לכך שהתביעה הנוכחית הוגשה לאחר שהמשיבה 1 יזמה הליך מקביל (הודעת צד ג' מעיריית מוצקין), ומכאן "קשה להלין על התובע בטענת שיהוי". זהו חידוש מסוים, בכך שהליכים מקבילים שיזם הצד שכנגד עשויים להפחית את משקל טענת השיהוי מצד התובע. * **הבחנה בין תאריכים:** ההבחנה בין שנת 2012 (מועד חתימת הסכמים ראשוניים) לבין שנת 2021 (מועד אישור הסכם פשרה) מחזקת את העמדה שהשיהוי אינו קיצוני. 6. **סיכום והתוצאה:** * בסופו של דבר, הרשם מחליט (סעיף 10) להותיר את העיקולים על כנם, בכפוף לאפשרות למשיב 2 להגיש בקשה עתידית בנוגע למימוש משכון. * ההחלטה משקפת איזון בין הצורך להגן על זכויותיו של התובע לבין זכויותיו של הנתבע, תוך התחשבות בנסיבות המורכבות, מעורבותם של מספר גורמים (כולל כאלה שאינם חתומים ישירות), והקשר להליכים משפטיים קודמים ומקבילים. **חידושים משפטיים / דגשים** * **החלת עקרונות "הרוח החיה" על הליכים זמניים:** ההחלטה מראה כיצד עקרונות של התנהלות "רוח חיה" או ניהול בפועל, גם על ידי צד שאינו חתום פורמלית, יכולים להשפיע על ההחלטה אם להטיל או לבטל סעד זמני. * **גובה סכום התביעה כ"אות" ליסוד ההכבדה:** ההדגשה כי גובה סכום התביעה לבדו יכול להצביע על יסוד ההכבדה, גם ללא הוכחה אקטיבית להברחת נכסים, מחזקת את תפקידם של הליכי עיקול זמניים כאמצעי להבטחת ביצוע פסק דין בסכומים משמעותיים. * **השפעת הליכים מקבילים על טענת שיהוי:** קבלת ההסבר לשיהוי, תוך התייחסות לכך שהצד השני יזם הליך מקביל, יכולה ליצור תקדים חשוב באשר לאופן הערכת טענות שיהוי כאשר מדובר במספר הליכים תלויים. * **גמישות בהחלטה על סעד זמני:** ההחלטה משלבת גישה גמישה בנוגע למאזן הנוחות, בכך שהיא אינה חוסמת לחלוטין אפשרות למימוש נכס, אלא מציעה פתרון דינמי יותר התלוי בנסיבות עתידיות. **לסיכום**, החלטת הרשם לוזון מהווה דוגמה ליישום עקרונות דיוניים מהותיים בהליך של סעד זמני, תוך התמודדות עם מורכבות עובדתית ומשפטית. ההחלטה מדגישה את החשיבות של בחינת הראיות לכאורה, מאזן הנוחות, תום לב, שיהוי, ויסוד ההכבדה, ונותנת ביטוי לעקרונות משפטיים הנוגעים למעורבותם של צדדים שאינם חתומים פורמלית בהסכמים.