עב"ל 16094-05-14

תקציר

הערעור נדחה לאחר בחינה מדוקדקת של חומר הראיות על ידי בית המשפט. החלטת בית הדין האזורי אושרה על סמך תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991. המערערת, סדרנית סחורה בסופרמרקט, לא הצליחה לספק תשתית עובדתית המוכיחה כי פעילותה הקשורה לעבודה נחשבת למיקרוטראומה. הכרה זו דורשת הוכחה של תנועות חוזרות הגורמות לליקוי גופני מצטבר, המתבטא ברצף קבוע ואחיד של פעולות. עם זאת, פעולותיו של המערער, כגון כיפוף והרמה של מוצרים במשקלים ובגבהים משתנים, לא בוצעו ברצף חוזר אלא השתנו בהתאם לדרישות העבודה. הפסיקה, כולל פרשות אסתר נח וכהן, מדגישה כי לצורך זיהוי מיקרוטראומה, תנועות חייבות להיות זהות ורציפות במהותן. בערעור זה לא קבע המערער תנאים חוזרים אלה. בניגוד לתביעות קודמות שתמכו בטענות דומות, מעשיה נעדרו המשכיות ואחידות, ולכן לא היוו פגיעה במיקרוטראומה. בעקבות זאת, קבע בית המשפט כי אין להכיר בלקות הגב שלה במסגרת זו. בית המשפט לא מצא בסיס להפוך את החלטתו המבוססת היטב של בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור. לא חויבו בהוצאות, ופסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים.