עע"מ 9245/18

תקציר

בית המשפט קבע כי ערעור, במקרה זה הנוגע למכרז לשירותי קפיטריה במרכז רפואי, אינו מצדיק עיכוב ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. המבקשת, פפרקורן, טענה כי היה צורך באיחור כדי לאפשר זמן לפינוי העסקים, לפיטורי עובדים ולמכירת ציוד, אך בית המשפט מצא כי היה להם די זמן להיערך לאפשרות זו, והנזק הפוטנציאלי לעובדי פפרקורן ולעלויות הפינוי לא היו סיבות מספיקות למתן הארכה. בית המשפט לקח בחשבון גם את העובדה שקבלת הערעור אין פירושה בהכרח שפפרקורן תזכה במכרז, ולכן הנזק הנטען לחברה היה ספקולטיבי. בית המשפט אמנם הכיר בחששותיו של הזוכה במכרז, שמיאב, מפני תחלופה מהירה של מפעילי קפיטריות, אך אלה לא נמצאו מספיקים כדי להצדיק מניעת שמיאב מלהתחיל את פעילותם. עוד הביעה השופטת חשש כי היענות לבקשה תיצור תמריץ למשתתפי מכרז לאבד את הגישה עררים ובקשות לסעדים זמניים, ובכך תיהנה מ"סטטוס קוו" ממושך ותעקוף את הליך המכרז. לבסוף, ציין בית המשפט כי קיימים מכשולים משמעותיים לקבלת הערעור ולביטול המכרז, ולכן החליט לדחות את בקשתה של פפרקורן. לפיכך, פינוי העסקים של פפרקורן מהמרכז הרפואי לא יישאר, וניתנה להם ארכה של שבועיים לעשות זאת. כמו כן חויב פלפל לשלם את הוצאותיו של שמיאב בסך 8,000 שקל.