ס"ע 45909-01-22

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע בחלקה. השופטת מצאה כי הנתבעת, כמי שהזמינה את השירות, לא עמדה בהתחייבויותיה על פי החוק להגביר את האכיפה ביחס לתובע, עובד קבלן. לגופו של עניין, הנתבעת לא הוכיחה כי נקטה אמצעים סבירים למניעת פגיעה בזכויות התובעת, כנדרש בחוק, ולא פעלה בהתאם למנגנון שנקבע בהסכם עם הקבלן. יתר על כן, השופט מצא כי החוזה בין הנתבעים מהווה "חוזה הפסד", אשר גם הופך את הנתבע לחייב על פי החוק להגביר את האכיפה. לפיכך חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 28,962 ₪, כולל הפרשות לפנסיה, דמי חופשה וניכויי שכר שלא כדין. סכום זה יקוזז ב-10,000 ₪, אותם קיבל התובע מהקבלן במסגרת הסכם פשרה. כמו כן נפסקו לתובע הוצאות בסך 4,500 ₪. עוד ציינה השופטת כי על הנתבעת, בהיותה אחת המעסיקות הגדולות במשק, להקים מנגנון פיקוח על קבלנים שהיא מעסיקה.