ת"פ 21879-03-20

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לאישום של החזקת נשק, ובפרט של אקדח ותחמושת. השופט פותח בהתוויית העיקרון המנחה בקביעת העונש, שהוא עקרון ההלימה – הענישה צריכה להיות פרופורציונלית לחומרת העבירה ולאשמת הנאשם. הערך החברתי שנפגע במקרה זה הוא ההגנה על שלום הציבור ומניעת סיכון חיי אדם, שבית המשפט מכיר בו כערך משמעותי. השופט מציין את המגמה הרווחת בפסיקה של החמרת עבירות נשק ואת האלימות הקשה הנלווית לנשק חם. הם שוקלים גם את נסיבותיה הפרטניות של העבירה, כגון מעורבותו היחסית של הנאשם והנזק הפוטנציאלי שנגרם מהחזקת הנשק. לדברי השופט, החזקת נשק בנסיבות העניין – לרבות סכסוך דמים מתמשך בתוך משפחת הנאשם והיעדרם של רוצחי אחיו של הנאשם – מהווה נסיבה חמורה המגבירה את הסבירות לשימוש באקדח בסכסוך. היבט מהותי של פסק הדין הוא קביעת טווח הענישה ההולם, הקבוע בין 9 ל-24 חודשי מאסר, בהתחשב בפרטיו הספציפיים של המקרה. השופט אינו מוצא טעמים המצדיקים חריגה מטווח זה. בבואו לקבוע את העונש ההולם בטווח זה לנאשם, השופט מתחשב בנסיבות שאינן קשורות לעבירה, כגון הפגיעה בנאשם ובמשפחתו, באי מתן דין וחשבון על מעשיו (הנאשם הודה באשמה אך אינו מודה באשמתו), בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ובעברו הפלילי הנקי של הנאשם. בשקלול נסיבות אלו, השופט מחליט כי יש לגזור על הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי וקנס, הממוקמים בקצה התחתון של טווח הענישה המתאים בשל גורמים כמו היעדר עבר פלילי והיותו המפרנס היחיד של משפחתו. לבסוף, השופט מפרט את העונש, הכולל 10 חודשי מאסר, שישה חודשי מאסר נוספים על תנאי למשך שלוש שנים, וקנס של 2,000 שקל או שמונה ימי מאסר אם לא ישולם. לנאשם הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.