ה"פ 3394/04

תקציר

פסק דין זה דן בדרכים השונות בהן ניתן להציג מסמכי בית משפט בפני מדינה זרה לצורך פתיחת הליכים משפטיים בישראל. השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא האם תקנה 494 לתקנות סדר הדין האזרחי מהווה הסדר ממצה להמצאה למדינה זרה, או שמא מדובר באפשרות נוספת העומדת בפני המבקש לצד שיטות המצאה אחרות הקבועות בתקנות. המבקשים טוענים כי התקנה אינה ממצה וכי יש לאפשר להם להמציא באופן עצמאי באופן שונה מזה שהציע היועץ, מה גם שקיים רכוש השייך לנתבעים בשטח מדינת ישראל, ומאחר שהמדינה עשויה, בעתיד הנראה לעין, להעביר כספים לנתבעים. מנגד, טוען היועץ המשפטי לממשלה כי התקנה קובעת הסדר ייחודי ובלעדי להמצאה למדינה זרה, ולכן יש לבצע את ההמצאה באמצעות משרד החוץ בלבד, ובאופן המקובל ביחסים בין מדינות, קרי באופן דיפלומטי. בית המשפט קבע כי תקנה 494 מהווה הסדר מיוחד להמצאה למדינה זרה, וכי הדרך להפיקה למדינה זרה היא באמצעות משרד החוץ בלבד. התקנה אינה מוגבלת למצבים בהם מתקיימים יחסים דיפלומטיים בין מדינת ישראל לבין המדינה הזרה, כך שעל משרד החוץ להמציא את המסמכים בכל דרך אפשרית בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי. כאשר למדינה הזרה אין ייצוג בישראל, נדרש אישור בית המשפט לאמצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתקנות. עוד קבע בית המשפט כי אין מקום לאשר המצאה בדרך של החלפה כאשר מקום מגוריו של הנתבע ידוע, ובפרט כאשר עסקינן במדינה זרה, אלא אם כן ההמצאה נדחית. בנוסף, על משרד החוץ להמציא את מסמכי בית המשפט באחת הדרכים שצוינו, ולמסור לבית המשפט ולמבקשים אישור על המצאה זו או אישור ממשרד החוץ על ביצוע האמצאה.