ת"א 59776-06-22

תקציר

פסק הדין דן בבקשה לסעד זמני במסגרת הליך משפטי הנוגע לעסקת חברה. על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018, סעד זמני נועד לשמור על זכות לכאורה ולהבטיח הליך משפטי יעיל או ביצוע פסק דין. כדי להעניק סעד כזה, על בית המשפט להשתכנע באמצעות ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה, לצד הערכת מאזן הנוחות – הנזק הפוטנציאלי למבקש אם לא יינתן הסעד לעומת הנזק למשיב אם כן. גורמים כמו תום לב, תנאים צודקים ונזק הכרחי מינימלי הם קריטיים. למרות שהמבקשים הראו סיכויי הצלחה בתביעתם, הם לא הוכיחו כי מאזן הנוחות נוטה לטובתם, שכן נזקיהם הפוטנציאליים ניתנים לפיצוי כספי. בית המשפט דחה את בקשת הסעד הזמני, וציין כי ביצוע העסקה שבמחלוקת מועיל יותר מאשר פוגע בהמשכיות החברה ובאינטרסים של בעלי המניות. הטענה כי העסקה בטלה על פי הוראות ספציפיות בדיני החברות נדחתה, שכן העסקה אושרה על ידי רוב בעלי המניות. בית המשפט התייחס גם ללגיטימיות של שיהוי הגשת הבקשות והגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני וכי על המבקשים לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים. למרות שהתביעה העיקרית עשויה להפוך למיותרת בשל החלטה זו, בית המשפט החליט שלא לדחות אותה על הסף, במיוחד בהתחשב בעמדות הדירקטורים ובעלי המניות של המבקשים, אשר עלולות להשפיע ישירות על האינטרסים שלהם אם החברה תעמוד בפני נזקים.