תפ"ח 2049/05

תקציר

הנאשם הואשם בשורה של עבירות, בהן רצח בכוונה תחילה, אונס בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה תחילה, הצתה, השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט. כתב האישום מפרט חמישה אירועים שונים שהתרחשו בחודשים פברואר-מאי 2005, בהם היכה הנאשם, חנק ושרף ארבעה בני אדם שהובילו למותם, ופצע קשה אדם חמישי. הנאשם הודה בעבירות במהלך חקירתו ושחזוריו במשטרה, אך בהמשך חזר בו מהודאותיו בבית המשפט וטען כי נגבו מהן תחת לחץ וכי היה שיכור בעת ביצוע האירועים. השופט קבע כי הודאותיו של הנאשם קבילות כראיה, שכן הן ניתנו מרצון וללא לחץ. ראיות חיצוניות, לרבות דוחות פורנזיים, עדויות עדים וידיעתו של הנאשם על פרטי הפשע הידועים רק למבצע, איששו את ההודאות. השופט הגיע למסקנה כי הנאשם לא היה שיכור עד כדי אובדן כושרו השכלי, שכן מעשיו הפגינו מודעות וכוונה. השופט מצא את ראיות התביעה משכנעות מעבר לכל ספק סביר בארבעה סעיפים של רצח בכוונה תחילה, אונס בנסיבות מחמירות, חבלה מכוונת בנסיבות מחמירות, הצתה, השמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט. עם זאת, השופט זיכה את הנאשם ממעשה סדום בנסיבות מחמירות מחוסר ראיות מספיקות. השופט שקל את טענות הנאשם להגנה עצמית והתגרות, אך מצא אותן לא משכנעות ולא מתיישבות עם הראיות. השופט מ' נאמן, השופט מ' פינקלשטיין והשופטת צ.ס.ב הרשיעו את הנאשם בעבירות האמורות וגזרו את דינו בהתאם.