עב"ל 1083/04

תקציר

המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטת בית הדין האזורי לפסוק דמי אבטלה לכרמלה דבש, שעבדה כסוכנת נסיעות. דבש פוטרה מעבודתה בשל קשיים כלכליים של מעסיקה והתייצבה מיד בשירות התעסוקה. היא גם החלה להתנדב בסוכנות נסיעות כדי לשמר את לקוחותיה ולקבל הטבות, ועבדה שם עד שגם הסוכנות נקלעה לקשיים. בית הדין האזורי קבע כי דבש לא עבדה בתקופה זו והייתה פנויה לכל עבודה שהוצעה לה, ולכן ניתנו לה דמי אבטלה. המוסד לביטוח טען כי נסיבותיה של דבש מצביעות על כך שהיא אינה מוכנה או מסוגלת לעבוד. עם זאת, הערעור נדחה. השופטים הסכימו כי לא הוכח שדבש אינה פנויה לעבודה ועשתה כל שביכולתה כדי למצוא עבודה. כמו כן, קבעו כי היא עומדת בקריטריונים של מתנדבת "אמיתית", שכן היא נפלטה ממעגל העבודה, עבדה בהתנדבות ללא שכר ונרשמה בשירות התעסוקה. ההטבות העקיפות שלה והציפיות שלה לגבי תעסוקה עתידית לא פסלו אותה מקבלת דמי אבטלה. השופטים הדגישו כי מטרתן של הטבות אלה היא לתמוך במי שאינם יכולים למצוא פרנסה. רישומה של דבש בשירות התעסוקה העיד על נכונותה ויכולתה לעבוד, וזמינותה מעולם לא נבדקה מאחר שלא הוגשו הצעות עבודה. ההחלטה על הענקת ההטבות אושרה אפוא, כאשר השופטים ברק-אוסוסקין, צור ורבינוביץ הסכימו על דחיית הערעור, אליהם הצטרפו נציג הציבור פרץ ונציג העובדים אתגר.