רע"א 4517/07

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשת רשות ערעור על סכסוך בין שני צדדים, דים ומחלוף, על הסכמי מקרקעין. הבקשה ביקשה לערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעכב את ההליכים לטובת בוררות כמתחייב מההסכמים בין הצדדים. ההיסטוריה של התיק כוללת הליכים משפטיים רבים שנפרשו על פני מספר שנים, לרבות הסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, ופסק בוררות שבוטל. הנושא המרכזי היה פרשנותו ויישומו של סעיף הבוררות בהסכמים, שקבע הליך בוררות דו-שלבי בהשתתפות עורכי הדין של הצדדים ובמידת הצורך בורר צד שלישי שימונה על ידי הוועדה המחוזית תל אביב של לשכת עורכי הדין. הערכאות הנמוכות יותר פסקו לטובת מח'לוף, אישרו את תוקפה של תניית הבוררות והורו על הקפאת הליכים. המבקשים, דים, טענו כי הנסיבות מצדיקות את התערבות בית המשפט וכי יש לפרש את סעיף הבוררות באופן שונה. עם זאת, פסק הדין מדגיש את הכלל לפיו אל לערכאות הערעור להתערב בקלות ראש בהחלטות הנתונות לשיקול דעת הנוגעות לבוררות. אלא אם חל חריג נדיר, המערב אינטרסים משפטיים או ציבוריים או מניעת עוול, רשות ערעור לפי חוק הבוררות אינה ניתנת כדבר שבשגרה. במקרה זה, בית המשפט לא מצא סיבה מיוחדת לבטל את סעיף הבוררות וסבר כי החלטות הערכאות הנמוכות יותר נכונות. יתר על כן, בית המשפט ציין כי דים לא הצליח להוכיח סיבה משכנעת מדוע אין לפתור את הסכסוך באמצעות בוררות. כתוצאה מכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך עיכוב ההליכים לטובת בוררות. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיבים.