בע"מ 9518/08

תקציר

עניינו של פסק הדין בשתי בקשות לחופשה לצורך ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי מספטמבר 2008 שעסק בסכסוך על זכויות קניין בין המשיבים – ההורים – לבין המבקשים – בנם וכלתם. בית המשפט לענייני משפחה פסק באופן חלקי לטובת המשיבים ביולי 2006, ובעוד שהמשיבים ערערו על היבטים מסוימים, המבקשים לא ערערו. הבקשות המונחות בפני בית המשפט עוסקות בפרשנותה וביישומה של תקנה 462, המסמיכה את בית הדין שלערעור לקבל החלטות שהיו צריכות להינתן, גם אם לא הוגש עליהן ערעור. השופט ג'ובראן, שכתב את ההחלטה, הגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשות, ולהותיר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי על כנו. ראשית, הדגישה השופטת כי המבקשים לא ערערו על פסק הדין המקורי וכי לא ניתנה למשיבים הזדמנות להתגונן מפני טענות נוספות. שנית, השופט ציין כי רשות ערעור בגלגול שלישי ניתנת רק בנסיבות חריגות, שאינן קיימות במקרה זה – החלתה של תקנה 462 בנסיבות קונקרטיות אלה אינה מעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה. לבסוף, השופט ג'ובראן שקל את אופיו הממושך של הסכסוך, תוך שהוא מציין את גילם המתקדם ואת מצבם הבריאותי המידרדר של המשיבים, ומצא כי אין מקום לפתוח מחדש את ההליך. השופט פסק גם בבקשה בע"מ 768/09 שהוגשה על ידי מינהל מקרקעי ישראל אליה הצטרפה הסוכנות היהודית, אשר התנגדה לפסק דינו של בית המשפט המחוזי הפוטר את המשיבים מבניית דירת מגורים בשטחם. השופט קבע כי ניתן היה להעלות את טענות המינהל בערכאות הקודמות וכי פסק הדין של בית המשפט המחוזי התנה את ביצוע פסק הדין בהסכמת הגורמים הרלוונטיים, לרבות המינהל. שתי בקשות רשות הערעור נדחו, והמבקשים חויבו לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בגין כל בקשה.