דב"ע מג/48 - 0

תקציר

אלמנתו של גבר שנפטר מהתקף לב בשנת 1976 תבעה מהמוסד לביטוח לאומי קצבת תלויים בטענה שמותו של בעלה נגרם כתוצאה מתאונת עבודה שעבר בשנת 1968. בית הדין האזורי מינה מומחה רפואי לבירור התביעה. עם זאת, בחוות הדעת של המומחה נקבע כי אין קשר בין התאונה בשנת 1968 לבין התקף הלב שהוביל למותו של האיש. בית המשפט דחה את התביעה, מה שהוביל את האלמנה לערער על ההחלטה. הערעור התמקד בפרשנות חוות דעתו של המומחה הרפואי. הסעיף המדובר היה עמום, מה שהוביל את ערכאת הערעור לבקש הבהרות מהמומחה. בהבהרת המומחה צוין כי בעוד שלאוטם הראשון וסיבוכיו עשויה הייתה להיות השפעה מסוימת על המוות, ההשפעה הייתה משמעותית הרבה פחות מהשפעת האוטם השני. על יסוד זה הסכים בית הדין לערעורים עם החלטת הערכאה הנמוכה יותר ודחה את התביעה לקצבת תלויים, שכן הקשר בין תאונת העבודה למוות לא היה משמעותי דיו כדי לעמוד בדרישות החוק. בנוסף, קבע בית המשפט כי המוסד לביטוח לאומי יכסה רק מחצית מהוצאותיה המשפטיות של המערערת, בסך 15,000 ₪, שכן היא הצליחה בערעורה באופן חלקי בלבד.