ת"א 9614/07

תקציר

עניינו של פסק הדין בתביעה שהגישו שני תובעים המבקשים פסק דין הצהרתי לפיו לא ניתן לממש את חוב המשכנתא שלהם לבנק הנתבע, לצד סעדים כספיים נלווים. התביעה נובעת משתי הלוואות שנטלו התובעים מהבנק כדי לסייע כלכלית לבנם. התובעים טוענים כי הבנק לא ערך בדיקות נאותות, לא הסביר להם את התנאים ופעל באופן לא תקין בטיפול בהלוואות. עוד הם טוענים כי הבנק היה צריך לצרף את בנם כלווה נוסף ולספק לו ביטוח חיים. עם זאת, הבנק טוען כי התובעים נטלו את ההלוואות ועליהם לפרוע אותן. ההגנה מדגישה כי חלק ניכר מכספי ההלוואה שימש לסילוק משכנתא קיימת על דירת התובעים, והחלק הנותר שולם לכלתם של התובעים לבקשתם. בית המשפט, לאחר שבחן את חומר הראיות וסיכומי שמיעת הדברים, הגיע למסקנה כי יש לדחות את התביעה. נמצא כי התחייבויות התובעים כלפי הבנק תקפות ונחתמו על ידם כדין. טענותיהם בדבר זיוף וחוסר הבנה אינן נתמכות בראיות וסותרות את דבריהם ותיעודם שלהם. גם התנהלות הבנק במתן ההלוואות נמצאה ראויה, כאשר דו"ח השמאות ורישום המשכנתא מטופלים בסמוך למועד אישור ההלוואה, ובדיקות הכשירות הכלכלית מתבססות על מסמכים שנמסרו על ידי התובעים עצמם. באשר לטענות התובעים בדבר צירוף בנם כלווה והסדרת ביטוח חיים, בית המשפט מצדד בבנק וקובע כי לבנק אין חובות כאלה. לבנם של התובעים לא היה כל קשר לנכס המשועבד, והוספת לווים היא עניין לשיקול דעתו העסקי של הבנק. יתר על כן, פסיקה רלוונטית והוראות רגולטוריות תומכות בעמדת הבנק כי ביטוח חיים אינו חובה. לאור האמור לעיל, בית המשפט קובע כי התובעים אינם זכאים לאף אחד מהסעדים המבוקשים. עם זאת, בהתחשב בנסיבות, נפסק לבנק סכום מופחת של 10,000 ₪, כולל שכר טרחה והוצאות משפט. פסק הדין דוחה את התביעה על הסף וממליץ לבנק לשקול גישה גמישה יותר בגביית החוב, בהתחשב במצבם של התובעים. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ומיום 27.7.10.